כרטיס חבר ב”עבודה”
התאריך משוער ע”פ תקופת הכהונה של אורה נמיר בתפקיד השרה.
תאריך משוער לפי הימצאות הכרטיס לצד תעודת האזרח הוותיק.
תאריך משוער
ישראל קיסר מזכ”ל ההסדרות, נמצא עם מסמכים מ-1991.
סבתא נחמה נסעה לבית הבראה בזאגרב, במה שהייתה אז יוגוסלביה
דודה רוזה בובוב מסנטה מוניקה היא אחותו של משה חסקין, אבא של סבא יצחק.
יצחק חסקין. המראיינת היא לדן כספי. ה-13 לאפריל 1977.
נחמה, יצחק ושלושה אורחים במרפסת הפנימית ברחוב קוממיות 36. הזוג שוורץ, אחד מהם בן דוד של סבא, גרו מעט בנתניה וחזרו לאמריקה; והלן, בת דודה של יצחק מאמריקה.
“ברית ראשונים” ארגון אל-מפלגתי המרכז בתוכו עסקנים ציונים ותיקים בישראל
קריקטורה של יצחק, אחד מ-126 “אישים בישראל” שאוירו ע”י צייר בשם יונל לואיג’י.
במשך תקופה מסוימת, סבתא נחמה נסעה שעות בתחבורה ציבורית כדי לעזור למשפחות עולים במושב ירחיב.
נחמה ויצחק אי-שם
מכתב שכתב הרבי מלובביץ’ לסבא יצחק. מסתבר שסבא ביקר אצלו בשביעי של פסח תשי”ז, 1957-04-22.
הרצאת הח’ חסקין בפני הועד הפועל של ההסתדרות “רשמים מדרום-אפריקה” תל-אביב, ב’ בחשון תשי”ז, 7 באוקטובר 1956
תעודה – זמנית! – על שחרור משירות מילואים
עבור ויזה לארה”ב.
...
האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו הכילה הגדרות על כל המי ומי “המדינה שבדרך” או ששילם לעורך 5 ל”י.
מדוע הוענקה לסבא יצחק רק תעודת lessez-passer ולא דרכון רשמי?
ממתי התמונה? לאן היא חוברה בניטים?
חנה התחילה להעתיק לתוכה שירים בבית הספר ואפרים המשיך. כמה מהשירים מזעזעים.
מוזכר בתעודה מעבר הדירה מכפר בילו לתל אביב, לרחוב מודיליאני דהיום.
יצחק, נחמה, חנה, אפרים ונורית קיבלו מספרי זהות עוקבים. יגאל שירת בצבא וקיבל את תעודת הזהות שם.
מדוע הגיעה לידיו של סבא יצחק תעודת מגויס שנייה? הייתכן ששרר חוסר סדר בצבא הצעיר?
עתון משותף של עתוני ישראל
נראה שסבא יצחק, כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות, השתתף במבצע “בצר” ללכידת עריקים בתל-אביב.
לא לגמרי ברור לי מי השולח, מי הנמען ומי המעתיק של המכתבים.
תאיר הוכברג היתה בת כיתה של חנה, לא ברור למה השם שלה מופיע על המחברת.
כרטיס לנסיעה בהנחה של 50% בקו כפר-בילו — תל-אביב של דרום יהודה, אגודת נהגים קואופרטיבית בע”מ
כמה כיף למי שעומד בתור לפגוש במיוחס עם אישור…
ממשלת המנדט הבריטי סירבה להחיל גיוס חובה בפלשתינה אבל סבא יצחק קיים את צו גיוס החובה שיצא “ממשלת המדינה שבדרך”.
סבא יצחק היה נוטר יהודי בשירות שלטונות המנדט. והרי ההוכחה:
מסתבר שסבא יצחק הציק, בדרך זו או אחרת, לבעלי עסקים שהעסיקו ערבים
סבא יצחק קיבל אישור מהבריטים לנוע בכבישים. מכלל הן אפשר ללמוד את הלאו: לא היה חופש תנועה באותה תקופה, ככל הנראה במסגרת דיכוי המרד הערבי.
התאריך משוער, כי קשה מאוד לקרוא את השנה. כפר בילו כבר נוסד כך שמדובר אחרי 1933. הרישיון לאקדח תקף עד 1939 כך שהתעודה הופקה קודם.
סבא יצחק קיבל דרכון ארצישראלי והאריך אותו פעמיים. לא נראה שהוא השתמש בו אי פעם ולא ברור לי מדוע הוא הוציא אותו.
תאריך משוער, לאחר פרסום כלכלת שביעית
...
נוטרים
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7
חוזה מכר לאדמה בכפר בילו. צילום מסמך מארכיון הכפר. לכאורה יצחק חתום בשם הכפר, תאריך לא ידוע לי.
מסתבר שבית ההבראה בו סבא יצחק בילה שבוע בקיץ 1932 שכן במקום בו עומד היום בית החולים כרמל בחיפה.
לא מצאתי רמז בדבר תאריך הכתיבה. כמו כן לא ברור לי אם משה חסקין כתב את התפילה לשימוש עצמי בקבר שמעון הצדיק, אן שהוא ייעד אותה לאחרים.
לצערי אין לי רמזים לגבי שנת ההדפסה
סבא יצחק ביקש להיות לאזרח פלשתינאי ב-1928-09-19. בקשתו אושרה כחודש אחר כך, ב-1928-10-18. כתלמיד-ישיבה שהתפקר הוא לא נשבע באלוהים, אלא “מודיע בגלוי ובאמת בהן-...
שטר כתובה של נחמה ויצחק.
יצחק קרבן, אביה של סבתא נחמה, ישוב לבן-שער במרכז התמונה. ברקע הקזינו בחוף ימה של תל אביב.
יצחק נראה כאן כבן 20. ייתכן שהוא הצטלם בטרם עזב את פרילוקי. וייתכן שלקח עמו את תמונת אמו, חנה בת יהודה רבינוביץ’, שנפטרה ב-1933. התמונה היתה תלויה בביתו בכפר...
חלוצי רומניה פורים תרפ”ד
מי יוכל לעזור לי לפענח את מה שכתב משה חסקין על אביו אפרים, אשר נולד ב-1840 ונפטר — כמתועד כאן — ב-1915.
נחמה, המוזיניקה לבית קרבן, מחזיקה כדור.
תעודה כלשהי של אפרים חסקין