חנה מתביישת על שאיננה כותבת

כמו כן כותבת כאן נחמה, שהיתה עובדת שכירה צעירה וגרה בבית פופקו שנים רבות. חנה מספרת שנחמה ביקשה מוולף ודובה פופקו לערוך את חתונתה בביתם, כפי שהם עשו קודם לכן עבור דודה בלומה אחותה של דובה. להורים לא הייתה ברירה, וחתונתה של נחמה התקיימה בסלון הבית. וולף גם עזר לזוג וסידר להם חנות מכולת קטנה.

תרגום: נאוה ליטבק, בעריכתי

וילנה

5/9/40

ריבהלה היקרה מכל

זו באמת בושה גדולה בשבילי. אני מבינה בעצמי שאני הכי גרועה אבל זה המצב. אנחנו שתינו אחיות, אותו הדבר, הן אני והן שיינה מבינות שצריך לכתוב, אלא שאנחנו משאירות את זה לשאר.

יְקׇרׇה, מה קורה אתך שם, איך את חיה, איפה את עובדת, האם את בכלל עובדת? כתבי פעם ואולי בכל זאת זה יגיע במקרה. אצלנו אין כל חדש. שיינה’לה עובדת עם צילה ועם עוד חברה בקבוצה. אני אתחיל בקרוב להמשיך ללמוד. גם הירשקה רוצה להמשיך ללמוד, אולי זה יעלה בידו. אני חייבת לסיים כי נחַמְל גם רוצה לכתוב. השארי בריאה יקרה. את חייבת לכתוב. אני מנשקת אותך אין סוף פעמים. חנקה.

[כותבת אחרת] דרישת שלום חמה ריבה’לה האהובה והיקרה שלי. אני מאד מאד מתגעגעת אלייך. אני נזכרת בך כל הזמן. אני חולמת עלייך לעתים קרובות. חמלה זוכרת אותך. [ועתה] ריבה’לה היקרה, את הרי רוצה לדעת איך אני חיה ותודה לאל אנחנו מנהלות את החנות כמו פעם. ריבה’לה, דרישת שלום חמה מהבית. לחוול יש בת יפה. אני מסיימת את המכתב. שנפגש בבריאות מיטבית.

ממני נחמה.

מקור

5/9/40

ווילנע

טײַערסטע ריבהלה

עס איז מיר באמת א גרויסע שאנדע, כ’פֿאַרשטיי אַליין אַז כ’בין די ערגסטע
נאׇר עס איז שוין אַזוי. מיר זײַנען ביידע שוועסטער די זעלבע. אי איך אי שיינע
מיר פֿארשטייען אז מען דאַרף שרײַבן, נאׇר מיר לאׇזן דאׇס פֿאַר די איבעריקע.
טײַערסטע, וואׇס איז דאׇרט מיט דיר, ווי לעבסטו, ווי אַרבעטסטו, צי אַרבעטסטו בכלל?
שרײַב אַ מאׇל און אפֿשר וועט פֿאׇרט אׇנקומען צופֿעליק. בײַ אונדז איז קיינע נײַס ניטאׇ.
שיינעלע אַרבעט מיט צילען אונ נאׇך אַ חברטע אין אַ קאׇלעקטיוו. איך וועל זיך
אין גיכן אׇנהייבן ווײַטער צו לערנען. הירשקע וויל זיך אויך ווײַטער לערנען, אפֿשר וועט
זיך אים דאׇס אײַנגעבן. איך מוז ענדיקן, ווײַל נחמל וויל צושרײַבן. פֿאַרבלײַב געזונט
טײַערינקע. שרײַב אומבאַדינגט אׇן. איך קוש דיר אׇן אַ שיעור. חנקה.
[כותבת אחרת] אַ הערצליכן גרוס מייַן ליבסטע און טייַערע ריבהלה.
איך בענק זייער און זייער נאׇך דירע איך דירמאׇן זיך וועגן דיר
יעדער ווײַלע. איך חלום דיר אׇפֿט. חמלה געדענקט דיר.
אצינד טייַערסטע ריבהלה, דיא ווילסט דאׇך וויסן ווי איך
לעב און ג’ צו דאַנקען, מיר האַלטן דעם געשעפט אַזוי ווי
אַ מאׇל. ריבהלה, אַ הערצלעכן גרוס פון דער היים. כוול האׇט אַ שיינע

טאׇכטערל

איך פֿאַרענדיק מייַן שרײַבן
זאׇל מיר טרעפֿן אין בעסטן
טייל געזונד פֿון מיר נחמה