1941-01-04 שיינה מספרת על סבתא אסתר

חנה מספרת ש”כשסבא שמואל נפטר, עברה סבתא אסתר לגור אצלנו”. הסבתא אסתר, אימא של דובה, מוזכרת כאן.

תרגום: נאוה ליטבק, בעריכתי

ריבה’לה יקרה!

איזה חג היה אצלנו כשאחרי זמן רב כל כך של שתיקה אילמת קיבלנו ממך לא פחות משלוש גלויות. ריבינקה, מצער אותי מאד שאת מודאגת כל כך בגללנו. איך אומר אבא, אם היינו יודעים שמצבך לא גרוע יותר ממצבנו כלל לא היינו חשים מועקה. אצלנו הכל בסדר. אנחנו עובדים וחיים. חנה’לה כתבה לך כמה מילים. גם אבא. ועכשיו בנוגע להירשל. הוא מסיים השנה את הגימנסיה. ואחר כך לאן ??? אם הוא ירצה הוא ימשיך ללמוד ואם לא הוא ילך לעבוד.

אמא בבית. אני גם עוזרת לה קצת. סבתא אצלנו. היא גם עוזרת לה. היא עדיין מחזיקה מעמד יפה. ישישה טובה. ואני אותה “כלום”. אני לא עובדת יותר מדי, אבל קצת אני עובדת, בינתיים בבית. אני חושבת שאני אקבל משרה. כך שכולם מתפרנסים די טוב. כרגיל, התכוננו לחורף. עכשיו קר אצלנו, אפילו שורר כפור, אך כיוון שאנחנו לבושים חם, אנחנו לא כל כך חשים בזה. יקרה, כתבי לי על עצמך בפרוטרוט. היכן את עובדת. באותו מקום? היכן את גרה ואיך את מרגישה. כתבי לי הכל. שלך שיינקה.

[בשוליים השמאליים]
קיבלתי את גלוייתך מה-3/12. 1941. ווילנה 4/1.

[בראש הגלויה הפוך]
כולם שולחים לך דרישת שלום חמה. אני מנשקת אותך חזק. יש לך דרישת שלום מצילה. היא באה אלי כל יום.

[מול כתובת הנמען]
יקרה, תכתבי לי אם לקחת את מה שסוניה השאירה. כתבנו לך על כך כבר כמה פעמים. כתבי לי היכן ואיך את חיה. האם יש לך קרובים, חברים? שלך שיינקה.

מקור

טײַערינקע ריבה’לע!
סאַראַ גרויסער יום-טוב ס’איז געווען בײַ אונדז ווען מיר
האׇבן נאׇך אַזאַ לאַנגער צײַט שטיל שווײַגן ענדלעך
באַקומען פֿון דיר אַזש דרייַ קאַרטלעך. ריבינקע
ס’פֿאַדריסט מיר זייער שטאַרק, וואׇס דו באַאומרויקסט
זיך אַזוי שטאַרק וועגן אונדז. ווי זאׇגט דיר פּאַפּאַ,
אַז ווען מיר ווייסנ, אַז דיר איז ניט ערגער ווי אונדז
וואׇלטן מיר זיך גאׇרניט געקלעמט. בײַ אונדז איז אַלץ אין
אין אׇרדענונג. מיר אַרבעטן און לעבן. חנהלע האׇט דיר
דאׇך אׇנגעשריבן אַ פּאׇר ווערטער. דער פּאַפּאַ אויך. נו, איצט
וועגן הירשלען. ער ענדיקט הייַיאׇר גימנאַזיע. ווײַטער וו ?
מיר. אויב ער וועט וועלן וועט ער זיך לערנען ווײַטער און אויב
ניט וועט ער גיין אַרבעטן. די מאַמע איז אין שטוב. איך
העלף איר ביסלעכווײַז אויך. די באׇבע איז בײַ אונדז. זי
העלפט איר אויך ביסלעכווײַז צו. זי האַלט זיך נאך נישקשה.
אַ גוטע אַלטיטשקע. איצט איך בין די זעלבע גאׇרנישט. האׇרעווע
זיך ניט איבער. אׇבער ביסלעכווײַז אַרבעט איך. דערווײַל אין שטוב.
כ’מיין אַז איך וועל קריגן אַ שטעלע. אַזוי אַרום אַז אַלע לעבן
זיך נישקשהדיק דורך. צום ווינטער האׇבן מיר זיך ווי געוויינטלעך
צוגעגרייט. בײַ אונדז איז איצט גאַנץ קאַלט, אַפֿילו פֿראׇסטיקלעך.
נאׇר אַזוי ווי מיר גייען וואַרם אׇנגעטאׇן, פֿילן מיר דאׇס ניט שטאַרק.
טייַערינקע שרײַב מיר גענוי וועגן זיך. וווּ דו אַרבעטסט. אויפֿן זעלבן אׇרט?
וווּ וווינסטו און ווי פֿילסטו זיך? שרײַב מיר אַלץ אׇן. דייַן שיינקע.
[בשוליים השמאליים]
דײַן קאַרטל פֿון 3/12 באַקומען. 1941 . ווילנע 4/1
[בראש הגלויה הפוך]
אַלע גרוסן דיר הערצלעך. איך קוש דיר שטאַרק. אַ גרוס
דיר פֿון צילהען. זי קומט צו מיר אַלע טאׇג.
[מול כתובת הנמען]
טייַערינקע, שרײַב מיר אויב דו האׇסט אׇפּגענומען
דאׇס וואׇס סאׇניע האׇט איבערגעלאׇזן. מיר האׇבן דיר
שוין וועגן דעם עטלעכע מאׇל געשריבן.
שרײַב מיר וווּ און ווי דו לעבסט . האׇסט
באַקאַנטע, פֿרײַנד? דייַן שיינקע.