גלויה מוולף - הפקעת אמצעי הייצור 1941-04-22

וולף מספר כאן על התקופה בה הסובייטים החרימו את החנות שלו. בזכרונותיה, חנה מספרת:

“הרוסים החרימו עסקים והגלו הרבה אנשים, ביניהם הרבה יהודים מהמעמד הבינוני ומעלה. הם הוגלו למחנות עבודה בסיביר. גם למשפחתנו החרימו את חנות המכולת והיינו מועמדים להגליה, אולם הם לא הספיקו. …

כשהחרימו לנו את החנות, הפכה העובדת למנהלת החנות, ואבא היה הפועל. היא התקשתה לקבל את היפוך התפקידים. היה לה לא נעים, והיא המשיכה לקרוא לאבא “בעלבוסט”, בעל-הבית. לעומתה אבא קיבל את זה כעובדה. הוא כבר היה זקן. אחר-כך הוא נשלח לעבוד בחנות קטנה בקצה העיר.”

תרגום: נאוה ליטבק, בעריכתי

ריבה’לה היקרה

קיבלנו ממך 3 גלויות בבת אחת ואנחנו חושבים שאנחנו ממש בקרוב נכנס לשגרה. למרבה הצער את כותבת שאינך מסתפקת בחדשות הקצרות והמועטות על חיי המשפחה שלנו וכאן אצלנו חושבים שמכתב גדול יותר היה משביע את רצוננו. אני חושב שהדברים טובים כמות שהם ואני רוצה לספר מעט דברים על עצמי. אני עובד בחנות קואופרטיבית כבר שישה חודשים. בצוות [המנהל] מחשיבים אותי כעובד ישר ומסור. הם משלמים לי יותר מאשר לכולם כיוון שהם חושבים אותי למנהל החנות ובכל זאת אני מאד מקובל בקרב העובדים.

כולנו בריאים. כולם שולחים לך דרישת שלום.

מקור

טייַערע ריבהלע
מיר (האׇבן) דערהאַלטן פֿון דיר מיט אַמאׇל 3 קאַרטלעך און מיר מײנען
אַז מיר זײַנען שוין אׇט אׇט באַלד בײַ די געוויינטלעכע צײַטן.
לײַדער שרײַבסטו אַז דו באַנוגנסט זיך ניט מיט אונדזערע קליינע
ביסלעך קורץ איבערגעגעבענע נייַעס פֿון אונדזער פֿאַמיליע לעבן
און דאׇ בײ אונדז מיינען זיי אַז אַ גרעסער בריוו וואׇלט בעסער
באַפֿרידיקט אונדז. איך מיין אַז עס איז גוט ווי עס איז און
איך וויל דיר איבערגעבן אַ ביסל פֿון זיך. איך אַרבעט
אין אַ קאׇאׇפּעראַטיוון געשעפֿט שוין 6 מאׇנאַטן. מען האַלט מיך
אין שטאַט פֿאַר אַן אׇרנטלעכן און איבערגעגעבענעם אַרבעטער.
זיי צאׇלן מיר מער פֿון אַלעמען ווײַל זיי רעכענען מיר
פֿאַר דעם קיראׇווניק פֿון געשעפֿט, דאׇך בין איך בייַ די אַרבעטער
זייער אׇנגענומען. מיר זייַנען אַלע געזונט. אַלע גרוסן דיר.