העולם של היטלר לא שבר אותנו

דודה סוניה היתה אחותה של דובה, אימא של סבתא רבקה. היא ובתה מירה שרדו את המלחמה, ולא יודעות עדיין איפה הבית שלהן. הן יצאו בקרוב למסע ארוך לארץ ישראל.

ניחשתי את השנה בגלל שנראה שהמכתב נכתב עוד בווילנה. ניחשתי את התאריך כי סוניה מדברת על מכתב שהתקבל בתאריך זה.

תרגום

לאהובי היקרים,

ראשית אני יכולה לכתוב לכם שאנחנו, תודה לאל, בריאים. מקווה לשמוע מכם בהקדם דברים טובים. ריבה’לה אהובה ויקרה, אני יכולה לכתוב לך שקיבלנו את המכתב ששלחת לנו ב-19/1. קיבלנו אותו ב-18/2. הוא היה בדרך חודש. לא יותר. אינני יודעת מדוע היה צ’ק בפנים לא ידענו מה לחשוב.

ריבה’לה אהובה ויקרה אני ??? ואבקש לכתוב הכל כיוון שאנחנו יושבים כאן ועובדים כך שכל יום שעובר עלי כאן הוא שנה. כאשר אני מקבלת מכתב זה יום חג בשבילי. אני קוראת עשר פעמים ברציפות. אני חוזרת על הכל כדי ללמוד בעל פה. לצערי אין לי כל כך הרבה ממי לקבל. ממך ומחנה’לה. קיבלתי מכתב מרייזה זלדה היא התייעצה אתי מה לשלוח לי – חפצים או כסף. אני עניתי לה שלא תשלח לי שום דבר. בינתיים אין צורך. אנחנו כלל לא יודעים היכן הבית שלנו. אנחנו מסתפקים במה שיש לנו. אין לנו כוח לסחוב. ולך אני יכולה לענות על שאלתך בקשר למה לשלוח.

אהובה ויקרה שלי, אני יכולה לומר לך שאת צריכה להיו רגועה בקשר אלינו. איננו סובלים רעב. אנחנו לבושים “ונעולים” במה שיש לנו. כך מסתובבים. מי מכיר אותנו. את מי אנחנו מכירים. ומתאים לומר מי יש לנו ומה נשאר לנו. צרות על גבי צרות. ריבה’לה האהובה והיקרה מה שאת שואלת אותי לגבי חנה’לה שמתכוננת להיכנס לעיירה אני יכולה לכתוב לך שאינני יודעת בשל מה. אני עומדת לכתוב לה היום מכתב. אשאל אותה ואז אוכל לכתוב לך. בדיוק קיבלתי [ממנה] גלויה. אני יכולה לכתוב לך שהיא לא שוכחת אותנו. היא כותבת לנו מכתבים לעתים קרובות. היא, תודה לאל, בריאה והיא נוסעת לעתים קרובות לחמה שלי לשעבר, אשתו של דוד. הם היו אתה כל הזמן. אני מתארת לעצמי, אני חושבת שעכשיו הם כנראה שוב ביחד.

אהובה ויקרה שלי, אל תדאגי לנו. איננו סובלים רעב וקור. כך שהעולם של היטלר לא שבר אותנו. כשם שלא סבלנו רעב, בתי, לא היית מתה מרעב אצלי ועכשיו אנחנו הרי חופשיים. הדרכים כביכול חסומות בפנינו. מה לעשות. מן הסתם מגיע לנו.

אהובה ויקרה שלי, אל תשלחי לנו דבר. אין לנו צורך. בינתיים יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. אנחנו מסתדרים ויש לנו הכל. דרישת שלום ל ??? ??? ותודה על דרישת השלום שלו.

אני שולחת דרישת שלום לוולוולה ושרוליק. אני מנשקת אותו לפחות מרחוק. אני מתארת לעצמי שהוא כבר בן אדם קטן, כתבי לי איך את מסתדרת אתו כשאת הולכת לעבוד.

ממני חברתך הטובה ביותר שרה אייזנפלד

מקור

צו מיינע ליבע און טייערע,
ערשטן מיין שרייבן קען איך אייך שרייבן
אז מיר זיינען א דאנק ג’ געזונט. אין גיכן פֿון
אייך צו הערן גוּטס. מיין ליבע און טייערע
ריבהלע, איך קען דיר שרייבן אז מיר האׇבן
באקומען דיין בריוו וואס דו האׇסט אונדז געשיקט
דעם 19/1 מיר האׇבן געקראׇגן .18/2 ער
איז געגאנגען א מאׇנאט, מער נישט. ווייס איך נישט
פֿאר וואׇס איז די שעקע פֿון דערין. מיר האׇבן גאׇר
נישט געוווּסט וואׇס איבערצוקלערן. מיין ליבע און
טייערע ריבהלע איך וועל דיר באמיען און בעטן
אלעס אויסשרייבן ווייל מיר זיצן דא אׇן ארבעט,
איז ביי מיר יעדער טאׇג א יאׇר. ווען איך באקום
בריוו דאן איז ביי מיר א יום-טוב. איך לייען צען
מאׇל נאׇך אנאנד. איך חזר אויס אלעס אויף אויסנווייניק.
צום באדויערן איך האׇב קיין סך נישט פֿון וועמען
צו באקומען, פֿון דיר און פון חנהלען פֿון רייזע זעלדען
האׇב איך באקומען בריוו זי האׇט דאׇך אׇנגעפֿרעגט
וואׇס זאׇל זי מיר שיקן - זאכן אׇדער געלט. איך האׇב איר
געענטפֿערט אז זי זאׇל מיר גאׇרנישט שיקן. דער
ווייל דארף מען נישט. מיר ווייסן גאׇרנישט וווּ איז אונדזער
היים. מיר באנוגענען זיך מיט דאׇס וואׇס מיר האׇבן. מיר
האׇבן קיין כוח נישט צו שלעפּן.
און דיר קען איך דיר ענטפֿערן אויף דיין אׇנפֿראגע
אויך וועגן שיקן . מיין ליבע און טייערע,
קען איך דיר זאׇגן דו דארפֿסט רוּיִק זיין וועגן
אונדז. מיר ליידן נישט קיין הונגער און מיר זיינען ???
שיל באשיכט און באקליידט ווי מען האט. אזוי גייט מען. ווער קען
אונדז און וועמען קאׇנען מיר און עס פּאסט צו זאגן וועמען
האׇבן מיר, ביי וואׇס זיינען מיר געבליבן, מיט צרות אויף
צרות מיין ליבע און טייערע ריבהלע דאס וואס
דו פֿרעגסט זיך מיך וועגן חנהלען וואס זי קלייבט זיך
אריין אין שטעטל קען איך דיר שרייבן אז איך ווייס
נישט וועגן וואׇס. איך שרייב איר היינט א בריף וועל איך זיך
אׇנפֿרעגן ביי איר, דאן וועל איך דיר קענען שרייבן .
איך האׇב גראדע באקומען א קארטל. איך קען דיר שרייבען
זי פֿארגעסט נישט וועגן אונדז. זי שרייבט אונדז אׇפֿטע
בריוו. זי איז גאׇט צו דאנקען געזונט און זי פֿאׇרט
אׇפֿט צו מיין געוועזענער שוועגערין דׇוִדס פֿרוי.
זיי זיינען געוועזען די גאנצע צייט מיט איר, שטעל איך
זיך פֿאׇר אז יעצט אויך. טראכט צי ווידער מסתמא צו
זאמען. מיין ליבע און טייערע דו זאלסט זיך ניט
קלערן וועגן אונדז מיר ליידן נישט הונגער און
קעלט אזוי היטלער וועלט אונדז נישט צעבראׇכן
ווי מיר האׇבן נישט געליטן הונגער, מיין קינד, וואׇלסט בײַ
מיר נישט געשטאׇרבן פון הונגער און יעצט זיינען מיר
דאׇך אויף דער פֿריי. כּלוימערשט די וועגען זיינען פאר אונדז
פֿארשפּארט. נאר וואס זאׇל מען טאׇן. מסתמא קומט אונדז.
מיין ליבע און טייערע דו זאׇלסט אונדז גאַרנישט שיקן מיר
נייטיקן זיך נישט. דערווייל האבן מיר אלעס וואס מיר
באדארפן. מיר געבן זיך אן עצה און מיר האׇבן פון אלעס.
איך גריס ער פורענען און דאנק פֿאר זיין גרוס
איך גרוס וועלוועלען שרוליקן. איך קוש אים כאׇטש פון דער ווייטנס.
איך שטעל זיך פֿאׇר אז ער איז שוין א מענטשעלע. שרייב מיר ווי
קומסט מיט אים אויס ווען די גייסט ארבעטן.

פון מיר אייער בעשטע פריינט שרה אייזנפעלד