מרים וסוניה חודש וחצי בקפריסין ולא מקבלות אף מכתב

תרגום: נאוה ליטבק, בעריכתי

מסמך עליון עמוד שמאלי (כתב יד של שרה אייזנפלד)

ריבה’לה, וולוול וישראליק האהובים והיקרים שלי שיחיו ויהיו בריאים.

בראשית דברי אני יכולה לכתוב לכם שאנחנו תודה לאל בריאים. שנשמע מכם בקרוב דברים טובים.

ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, אינני יודעת כלל מה לחשוב, כיוון שבכל התקופה לא קיבלתי ממך תשובה. כבר שלחתי לך כמה מכתבים דרך מישהו שנסע ושלחתי גם בדואר. אנחנו כאן בקפריסין כבר חודשיים. אני יכולה לכתוב לך שאנחנו התיישבנו בקפריסין, מי יודע לכמה זמן. לא ידוע לנו אך מה אפשר לעשות. כל זמן שאדם חי הוא עובר הכל. בינתיים כל יום הוא בשבילי כמו שׇׁנׇה והלילות כידוע הם כאב גדול. לישון לא ישנים וחשים בדידות וזו לא תחושה כל כך קלה בלב.

ריבה’לה יקרה שלי, כתבי לי מה נשמע אצלך. איך הבריאות ומה שלום ישראליק. הוא כבר בחור גדול? אני מתארת לעצמי שהוא כבר בן אדם כאחד הבוגרים. הוא הולך כבר לבית ספר? הייתי רוצה כבר להתראות עם כולכם ובמיוחד לשוחח עם ה”מענטש” הגדול עם ישראליק. היה לנו מה לספר זו לזה. למרבה הצער אנחנו צריכים להיות סבלניים. יש לי רק לפרק זמן מסוים.

ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, אני יכולה לכתוב לך כי לכתוב יש לי הרבה, אך קשה לי מאד לומר מה שעל לבי במכתב. הנייר אינו מספיק [לשם כך] אך כשאני מגיעה לכתיבה איני יכולה לכתוב. השיניים רועדות

מסמך תחתון עמוד ימני (כתב יד של שרה אייזנפלד)

ואני לא מצליחה לראות. כשאני רוצה לכתוב מכתב זולגות לי דמעות ואינני רואה את העולם. כבר מזמן היינו צריכים לשוחח בעל פה.

ריבה’לה היקרה והאהובה, אני מבקשת שתכתבי למעני לחנה’לה כיוון עכשיו לא ידוע אם היא מקבלת את המכתבים מאתנו. לכתוב, אני כותבת לה מכתבים לעיתים קרובות אך לא קיבלתי ממנה תשובה. איני יודעת מה שלומה. כשהיינו בבית היא כתבה לי שהיא מתכוננת לצאת לדרך.

ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, אני מבקשת שתכתבי לרייזה-זלדה באפריקה למעני כיוון שעדיין לא קיבלתי ממנה מכתב לפני הנסיעה שלי. אני כתבתי לה מכתב שאנחנו עוזבים וכי לא תשלח לשם מכתבים. כשכבר הייתי כאן שלחתי לה מכתב אך לא קיבלתי בינתיים תשובה כך שאני מבקשת שתכתבי [לה] מכתב בקשר אלינו. כמו כן אני מקווה שעם הזמן אתכתב עם כולם אך בינתיים זה קשה לי.

אצלנו אין כל חדש. מירה’לה לומדת לאט לאט עברית וחשבון וכן היא עוזרת קצת בקיבוץ במה שצריך. אני איני עושה שום דבר. המקצוע הנוכחי שלי הוא אכילה ושינה. בחרתי לעצמי עבודה טובה וקלה. ממני חברתך הטובה ביותר

שרה אייזנפלד.

מסמך תחתון עמוד שמאלי (כתב יד של מרים)

אני דורשת בשלום וולוול וישראליק שיהיו בריאים. אני מאחלת כל טוב. דרישת שלום לפּירון ומשפחתו ולכל שאר המכרים ממני אייזנפלד.

14/5/47

אהובי היקרים

אני יכולה לכתוב לכם שאמא ואני בריאות. אנחנו בקפריסין כבר מזה חודש וחצי ואיננו יודעים מה לחשוב בקשר אליכם. אנחנו כבר במקום שלנו כלומר ב”כפר הנוער” בו אני יכולה ללמוד. לפי שעה אין בית ספר, אך אנו לומדים בחדרים ואנחנו מצפים ל-15 מורים שצריכים להגיע ללמד אותנו. בינתיים אנחנו לומדים אלגברה, עברית, תנ”ך והסטוריה, אך במחצית השנייה של היום אני מסתובבת בחוסר מעש ואיני מוצאת לי מקום כשאני נזכרת היכן אני נמצאת. אך הלב אומר שאולי עוד יהיה טוב והתקווה מחזיקה אותי ואת כל השאר.

הסתדרנו לא רע. מזון לא חסר באופן מיוחד. אנחנו לא רעבים, אך מוצר שמאד מאד חסר זה סבון. אהובי היקרים, כשתקבלו את המכתב תדעו פחות או יותר עלינו ולכן אני מבקשת אתכם לכתוב כל מה שקורה אתכם.

מסמך עליון צד ימין (כתב יד של מרים)

מה שלומך, ריבה’לה ומה שלום וולוול וישראליקל. הוא ודאי הולך כבר לגן. האם אתם מקבלים מכתבים מחנה’לה ורייזה זלדה? אולי יש לכם דרישת שלום בקשר להירשל? כל השאלות הללו גורמות לי לאי-שקט גדול, לכן אני מבקשת אתכם ליידע אותנו על הכל ולכתוב מכתבים לעיתים ממש קרובות כי לא קיבלנו מכם מכתבים. כתבו כתבו כמה שיותר.

אני מסיימת את מכתבי. אני שולחת לכם הרבה דרישות שלום ונשיקות מבת דודתכם מרים.

דרישת שלום לפּירון ומשפחת בַּבּיצקי.

שלכם מרים.

ריבה’לה אני מבקשת אם זה אפשרי, שתשלחי לי כל מיני חוטי רקמה, אז במחצית השנייה של היום ארקום ומסרגות קצרות וארוכות לסריגה.

מקור

מסמך עליון עמוד שמאלי (כתב יד של שרה אייזנפלד)

מײַנע ליבע און טײַערע
ריוועלע און וועלוול מיט ישראליקן זאׇלן לעבן
און געזונט זײַן. ערשטן מײַן שרײַבן קען איך
אײַך שרײַבן אַז מיר זײַנען אַ דאַנק ג’ געזונט . אין גיכן
פֿון אײַך צו הערן גוטס. מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע
איך ווייס גאׇרנישט וואׇס איבערצוקלערן פֿאַר די גאַנצע
צייַט האׇב איך נישט באַקומען קיין ענטפֿער פֿון דיר שוין
עטלעכע בריוו האׇב איך צו דיר געשיקט דורך געלייגנ-
הייַט און דורך פּאׇסט הׇאב איך אויך געשיקט. מיר זײַנען
שוין דאׇ צווייטער מאׇנאַט ווי אויף ציפֿערן. איך קען דיר
שרײַבן אַז מיר זײַנען אויף ציפֿערן אײַנגעבירגערט
ווער ווייס אויף וויפֿל צײַט. אונדז איז ניט באַוווּסט נאׇר
וואׇס זאׇל מען טאׇן. כּל-זמן דער מענטש לעבט, לעבט אַריבער
אַלס. דערווײַל איז מיר יעדער טאׇג איז אַ יאׇר און די נעכט
איז געוויס גרויס וויי פֿאַר מיר. שלאׇפֿן שלאׇפֿט זיך ניט. עלנט
איז מען אויפֿן האַרצן, איז ניט אזוי גרינג. מײַן טײַערע
ריוועלע שרײַב מיר וואׇס הערט זיך בײַ דיר. ווי שפּירט זיך אין
געזונט און וואׇס מאַכט ישראליק. איז ער שוין אַ גרויסער בחור?
איך שטעל זיך פֿאׇר אַז ער איז שוין אַ מענטש מיט אַלע גרויסע
מענטשן. גייט ער שיון אין שול. איך וואׇלט שוין געוואׇלט
זעען זיך מיט אײַך אַלעמען און דורכרעדן זיך און עקסטרע מיט
דעם גרויסן מענטש, מיט ישראליקן. מיר וואׇלטן געהאַט וואׇס צו דערציילן
איינע די אַנדערע. צום באַדויערן מיר מוזן האׇבן געדולד
מיר איז אַלעס ביז אַ צײַט. מײַן ליבע און טייַערע ריוועלע
איך קען דיר שרײַבן אַז צום שרײַבן הׇאב איך אַ סך נאׇר
מײַן האַרץ אויסריידן איז מיר זייער שווער דורך די בריוו.
פּאַפּיר קען נישט קלעקן נאׇר עס קומט צום שרײַבן
שרייַבט זיך בײַ מיר נישט. ציין טרייסלען זיך

מסמך תחתון עמוד ימני (כתב יד של שרה אייזנפלד)

און איך כאַפּ שוין ניט צו דערזען איך זע זיך
צו שרײַבען אַ בריוו פֿאַרגיסן מיר די אויגן און איך זע ניט
די וועלט. עס איז שוין צײַט געווען אַז מיר זאׇלן דורך ריידן
זיך מינדלעך. מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע, איך וועל
דיר בעטן אז די זאׇלסט שרײַבן פֿון מײַנטוועגן צו
חנהלען ווײַל יעצט די בריוו איז ניט באַוווּסט צי זי באַקומט
פֿון אונדז. שרײַבן שרײַב איך אׇפֿטע בריוו צו איר נאׇר קיין
ענטפֿער הׇאב איך נישט פֿון איר. איך ווייס נישט וואׇס הערט זיך בײַ
איר. ווען מיר זײַנען געווען אויף אַן אׇרט מיט אַ פּאׇר מאׇנאַטן
צוריק האׇב איך באקומען בריוו. זי האׇט מיר געשריבן אַז זי קלײַבט
זיך אין וועג.
מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע, איך וועל דיר בעטן אַז דו זאׇלסט
שרײַבן אין אפֿריקע צו ריזע זעלדען פֿון מײַנטוועגן ווײַל
איך האׇב פֿון איר נאׇך נישט באַקומען קיין בריוו פֿאַר מײַן
אׇפּפֿאׇר, האׇב איך געשריבן צו איר אַ בריוו אַז מיר פׇֿארן
אׇפּ זי זאׇל ניט שיקן אַהין קיין בריוו. איך הׇאב דאׇ זײַנענ-
דיק שוין געשיקט צו איר בריוו נאׇר קיין ענטפֿער
האׇב איך נישט דערווײַל אזוי אַרום בעט איך אַז דו זאׇלסט שרײַבן
בריוו וועגן אונדז. אויך איך פֿאַרהאׇף מיט דער צײַט וועל
איך מיט אַלעמען צוזאַמען שרײַבן זיך נאׇר דערווײַל
איז שווער. אזוי איז בײַ אונדז, איז קיינע נייַעס איז ניטאׇ.
מירעלע לערנט זיך ביסלעכווייַז עברית מיט חשבון ווײַטער
אַ ביסל העלפֿט צו אין קיבוץ דאׇס וואׇס מען דאַרף. איך
טו קיין זאַך נישט. מײַן איצטיקער פֿאַך נאׇר עסן
און שלאׇפֿן. איך האׇב אויסגעקליבן פֿאַר זיך אַ גוטע
און אַ גרינגע אַרבעט. פֿון מיר דײַן בעסט גוטע
פֿרײַנט שרה אייַזנפֿעלד.

מסמך תחתון עמוד שמאלי (כתב יד של מרים)

איך גרוס וועלוולען מיט ישראליקן זאׇלן זײַן גזונט. איך ווינטש
אַלעס בעסטע. אַ גרוס ער פּיראׇנען מיט דער פֿאַמיליע
און די איבעריקע באַקאַנטע פֿון מיר אייַזנפֿעלד

14/5/47

ליבע און טײַערע

איך קען אייַך שרייַבן אַז די מאַמע און איך זײַנען
געזונט מיר זײַנען שוין אין ציפֿערן אׇנדערהאַלבן מאׇנאַט
און וויסן ניט וואׇס איבערצוקלערן וועגן אײַך. מיר זײַנען
שוין אויפֿן אׇרט דאׇס הייסט אין “כפר הנוער” ווו דאׇרט
קען איך לערנען. קיין שול איז נאׇך דערווײַל ניטאׇ
נאׇר מיר לערנען אין די צימערן און מיר דערוואַרטן אויף
15 לערער וועלכע דאַרפן אונדז קומען לערנען. דערווײַל לערנען
מיר אַלגעברע, עברית, תנך און געשיכטע. נאׇר דעם צווײטן
האַלבן טאׇג גיי איך אַרום ליידיק ניט געפֿונענדיק זיך קיין
אׇרט. דערמאׇנענדיק זיך וווּ איך געפֿין זיך. נאׇר דאׇך זאׇגט דאׇס
האַרץ אז עס וועט נאׇך זײַן אפֿשר גוט און דער האׇפֿענונג
האַלט מיר און אַלע איבעריקע. מיר האׇבן זיך אײַנגעאׇרדנט
ניט שלעכט. צו עסן פֿעלט ניט ספּעציעל. הונגעריק איז מען
ניט. נאׇר דער אַרטיקל זייף פֿעלט זייער שטאַרק.
מײַנע ליבע און טײַערע וועגן אונדז דערהאַלטנדיק דעם בריוו
וועט איר מער ווינציקער וויסן און דעריבער בעט איך
אײַך צו שרײַבן אַלץ וואׇס בײַ אײַך הערט זיך.

מסמך עליון צד ימין (כתב יד של מרים)

וואׇס מאַכסטו ריוועלע וואׇס מאַכט וועלוול און ישראליקל. ער גייט
שוין אַוודאי אין קינדערגאׇרטן. צי קריגט איר בריוו פֿון חנה’לען
און רייזע זעלדען. אפֿשר האׇט איר אַ גרוס וועגן הירשעלען.
אׇט די אַלע פֿראַגן באוּמרויִקן מיר שטאַרק. דעריבער בעט
אייַך מיר אַלץ געבן צו וויסן און שרײַבן גאׇר אׇפֿטע בריוו
ווײַל מיר פֿון דיר קיינע בריוו האׇבן ניט דערהאַלטן.
שרײַב שרײַב וואׇס מערער.
איך פֿארענדיק מײַן שרײַבן, איך שיק אײַך פֿיל
גרוסן און קושן.
פֿון אײַער קוזינע מרים.
אַ גרוס פֿאַר פּירונען און פֿאַר משפחת
בַּבִּיצְקִי.

אײַער מרים

ריוועלע איך וועל דיר בעטן אויב עס איז מעגלעך
שיק מיר אַ האַפֿט פֿאׇדעם פֿאַרשיידענע וועל איך
דעם צווייטן האַלבן טאׇג האַפֿטן און לאַנגע און קורצע שפּיזלען
צום שטריקן.