1947-06-12 סוניה ומרים בקפריסין
תרגום: נאוה ליטבק, בעריכתי
סוניה
לריבה’לה, ו-וולוול האהובים והיקרים, ולישראליק שיחיה ויהיה בריא.
בראשית דברי במכתב אני יכולה לכתוב לכם שאנחנו, תודה לאל, בריאים. אנחנו מקווים לשמוע מכם בקרוב דברים טובים. ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, אני יכולה לכתוב לך ששהשבוע כבר קבלנו ממך את המכתב השני ואני מיד שולחת תשובה. השבוע אני שולחת לכם את המכתב השלישי כדי שתקבלו מאתנו מכתבים לעיתים קרובות. היינו מוטרדים מאד שלא קיבלנו מכתבים. עכשיו אנחנו מקווים שנקבל מכם מכתבים לעיתים קרובות. עכשיו אני מחכה לשאר רכושי [הכוונה כנראה לשרידי משפחתי]. מחנה’לה עדיין אין לי תשובה. אני מקווה שהיא תכתוב לי ואני מקווה שהיא תבוא אלי לביקור. אני מתארת לעצמי שזה לא יימשך עוד הרבה זמן, לפי דעתי. אני מבקשת שלא תחשבי הרבה כי כשחושבים מעלים על הדעת דברים מיותרים. אני מתארת לעצמי בשל מה [היא??] נשארת שם. בגלל שרה, כלומר, בגלל מי שהיתה גיסתי. היא חושבת שהיא לא יכולה לעזוב אותה. ההיא חושבת על אמריקה [לנסוע] לאחותה. אל תחשבי כך, ואל תעלי על דעתך שום דבר. היא תבוא אלייך. זה יכול לקחת עוד קצת זמן. צריך סבלנות. מה אפשר לעשות. זה לא כמו שרוצים. חייבים להתאזר בסבלנות. אנחנו נחיה ונזכה לראות הכל.
אל תשכחי שאנחנו כבר רגילים לכל מיני סוגי מזג אויר. חוץ מזה הכל אצלנו בסדר גמור. מירה’לה לומדת לאט לאט. אני אינני עושה דבר. זה לא הכי טוב בשבילי. אני לא רגילה לזה וזה לא בריא בשבילי, לכאבי הראש שלי וללב השבור שלי, להיות ללא עבודה. אני מבקשת שבינתיים לא תשלחי לי דבר. אני מסתדרת. אני שולחת לך חזרה את הבולים כיוון שהם לא בשימוש. אנחנו מקבלים כאן כמה שצריך. אין לי הגבלה על זה. חברים וקרובים לא מקבלים אבל חוץ מזה מקבלים הכל. מירה’לה [ריבה’לה??], שלא תחשבי שחסר לי משהו, רק המזל שלי והשכל שלי סרו ממני. עשיתי טעות שכזו בחיים שלי. דיברתי מספיק להיום באמצעות המכתב. יכול להיות שהוא קצת קשה מדי לזמן הזה.
אני דורשת בשלום כולכם ומאחלת לכם כל טוב. דרישת שלום מיוחדת ונשיקות חמות ממני לישראליק. הייתי רוצה כבר לדבר אתו. תהיו בריאים, ממני הקרובה הטובה שרה אייזנפלד.
אני מבקשת שתשלחי את המכתב בשמי. [אולי מכתב אחר שצורף למעטפה?]
מרים
1947-06-12
שלום רב לכם רבקה ולוול וישראליקל יקירי!!
שלום רב לכם יקירי ואהובי. אנו מודיעים לכם על מכתבכם שקיבלנו לפני רגע. 27/5 אינכם יכולים לכם לתאר על גודל שמחתנו שלא היה קץ בה. אני יכולה להודיע לכם כי אנחנו בריאים ושלמים. אצלנו אין חדשות הכל כמו שהיה, אני לומדת ועובדת. אבל החוסר בספרים פוגע לא לטובה ללימודים כי קשה הלימוד בלי ספרים ומחברות. מקבלים אנחנו מחברת אחת לחודש לכל הלימודים אני מבקשת מכם ששום דבר לא תשלחו כי אין צורך בשום דבר, אבל רק ספרי לימוד שלחו לי, כי זה יקל את לימודי. כתבו לי מה שלומכם לכל אחד ואחד לחוד מה שלום ישראליקל. אני מבקשת אותכם כי לא תסתירו ממני דבר. אני גומרת את מכתבי הקצר. אני שולחת לכולם וביחוד לישראליקל שעדיין לא מכיר אותי הרבה דרישות שלום ונשיקות לרב. ממרים שלכם. שלום שלום
מקור
צו מײַנע ליבע און טײַערע ריוועלע, וועלוול מיט
ישראליקן זאׇלן לעבן און געזונט זײַן. ערשטן מיין שרײַבן קען איך אײַך
שרײַבן אַז מיר זײַנען, גאׇט צו דאַנקען, געזונט. אין גיכן פֿון אײַך צו הערן
גוטס. מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע, איך קען דיר שרײַבן אַז
מיר האׇבן שוין פֿון דיר באַקומען הײַנטיקע וואׇך דעם צווײַטן בריוו, גלײַך
שיק איך אַן ענטפֿער. די וואׇך שיק איך דעם דריטן בריוו צו אײַך אַז
איר זאׇלט פֿון אונדז באַקומען אׇפֿטע בריוו. מיר האׇבן געהאַט גרויסע פֿאַרדראׇס
וואׇס מיר האׇבן נישט באַקומען קײנע בריוו. יעצט פֿאַרהאׇף איך אז מיר
וועלן באַקומען פֿון אײַך אׇפֿטע. יעצט וואַרט איך פֿון די איבעריקע פֿון מײַן
פאַרמעגנס. פֿון חנהלען האׇב איך נאׇך קיין ענטפֿער איך פֿאַרהאׇף אַז זי וועט מיר
שרײַבן און איך האׇף אַז זי וועט קומען צו מיר צוגאַסט. איך שטעל זיך פֿאׇר
אַז קיין לאַנגע צײַט וועט ניט געדויערן נאׇך מײַן מייַנוג. איך וועל
בעטן אַז דו זאׇלסט ניט קיין סך טראַכטן ווײַל ווען מען טראַכט
פֿאַרטראַכט מען איבעריקע זאַכן. איך שטעל זיך פֿאׇר צוליב וואׇס אלצוזיך1
דאׇרטן. צוליב שרה, דאׇס הייסט, צוליב מײַן געוועזענע שוועגערין. זי
שטעלט זיך פֿאׇר אַז זי קען איר ניט איבערלאׇזן. יענע טראַכט וועגן
אַמעריקע צו אירע שוועסטער אַזוי ארום דו זאׇלסט זיך ניט קלערן,
אין קיין זאַך ניט פֿאַרטראַכטן. זי וועט צו דיר קומען. [עס] קען נאׇך אַ ביסל
דויערן. מען דאַרף האׇבן געדולד. וואׇס זאׇל מען מאַכן. דאׇס איז ניט ווי מען וויל.
מען מוז האׇבן געדולד. מיר וועלן לעבן, וועלן מיר אַלעס דערלעבן.
פֿאַרגעס נישט מיר זײַנן שוין געוווינט צו אַלערליייִקע קלימאַטן.
אַזוי איז בײַ אונדז אַלעס אין בעסטן אׇרדענונג. מירעלע לערנט
זיך ביסלעכווייַז. איך טו קיין זאַך נישט. עס איז מיר ניט
אַמבעסטן. איך בין צו דער צו ניט געוווינט און אׇן אַרבעט איז פֿאַר מיר
איז אומגעזונט צו מײַן קאׇפּ ווייטאׇג מיט מײַן צעבראׇכענע האַרץ .איך וועל דיר
בעטן אַז דערווײַל זאׇלסט מיר קיין זאַך ניט שיקן. איך גיב זיך אַן עצה.
די מאַרקעס שיק איך דיר אׇפּ ווײַל עס גייט נישט אׇן. מיר קריגן דאׇ וויפֿל איך
דאַרף. דאׇס איז פֿאַר מיר ניט באַגרענעצט. קיין גלידער קיין פֿרײַנט באַקומט מען ניט
און אַזוי אַלעס קריגט מען. מירעלע, דו זאׇלסט ניט פֿאׇרשטעלן זיך
אַז עס פֿעלט מיר עפּעס, נאׇר דער מזל האׇט פֿון מיר אׇפּגעטאׇן געוואׇרן מיטן
שכל. אַזאַ פֿעלער האׇב איך אׇפּגעטאׇן אין מײַן לעבן. גענוג איז פֿאַר מיר
אויף הײַנט דורכצוריידן זיך דורך אַ בריוו. ער קען זײַן אַ ביסל
צו שווער. אויף הײַנטיקע צײַט איך גרוס אײַך אַלעמען און ווינטש
אײַך אַלעס בעסטע. אַ באַזונדערן גרוס ישראליקן מיט אַ סך הייסע
קושן פֿון מײַנטוועגן איך וואׇלט שוין מיט אים געוואׇלט דורכריידן זיך.
פֿאַרבלייַבט געזונט פֿון מיר, אײַער בעסטע גוטע פֿרײַנט שרה אײַזנפֿעלד
איך וועל דיר בעטן אַז דו זאׇלסט שיקן די בריוו אין מײַן נאׇמען
1947-06-12
שלום רב לכם רבקה ולוול וישראליקל יקירי!!
שלום רב לכם יקירי ואהובי. אנו מודיעים לכם על מכתבכם שקיבלנו לפני רגע. 27/5 אינכם יכולים לכם לתאר על גודל שמחתנו שלא היה קץ בה. אני יכולה להודיע לכם כי אנחנו בריאים ושלמים. אצלנו אין חדשות הכל כמו שהיה, אני לומדת ועובדת. אבל החוסר בספרים פוגע לא לטובה ללימודים כי קשה הלימוד בלי ספרים ומחברות. מקבלים אנחנו מחברת אחת לחודש לכל הלימודים אני מבקשת מכם ששום דבר לא תשלחו כי אין צורך בשום דבר, אבל רק ספרי לימוד שלחו לי, כי זה יקל את לימודי. כתבו לי מה שלומכם לכל אחד ואחד לחוד מה שלום ישראליקל. אני מבקשת אותכם כי לא תסתירו ממני דבר. אני גומרת את מכתבי הקצר. אני שולחת לכולם וביחוד לישראליקל שעדיין לא מכיר אותי הרבה דרישות שלום ונשיקות לרב. ממרים שלכם. שלום שלום
Comments