מרים וסוניה כועסות על משלוח חבילות לקפריסין 1947-07-15

תרגום

I

15 VII 1947

שלום רב לכם רבקה זאב וישראליקל.

שלום רב לכם יקירי. אני יכולה לכם להודיע כי היום קיבלתי מכם
מחנה’לה ומרייזה זלדה מכתבים שהגיעו עוד על כתובת איטליה. חברה
אחת שנשארה עוד שמה שלחה לי את המכתבים. מהכתבים של
חנה’לה אפשר להכיר כי רוצה היא לעלות, וכי עייפה היא מלשבת
בגרמניה. יותר אין אצלנו חדשות. הכל הולך כשורה. אני ואמא
בריאות ומחכות על תורנו לעליה. כתבו לי יקירי מה נשמע אצלכם
איך גדל הילד, איך מרגישים אתם את עצמכם. לנו אל תדאגו כי לא
חסרים אנו כלום. אני לומדת. אתמול היה איש אחד מהארץ ומסרתי
לו לכם דרישת שלום. הוא אמר לנו כי מכיר אתכם ומאוד שמחנו
לשמוע על שלומכם. אצלנו אין חדשות. כתבו לי. אפשר שמעתם
דבר מה על אודות הירשלה כי אנחנו שום דבר לא יודעים עליו.
אפשר ראיתם את אחד מחברי אשר נמצאים בארץ. אם תפגשו אותם
תמסרו דרישת שלום ממני. אני גומרת את מכתבי הקצר
כי עלי למהר לשיעורים שלא אאחר. שלום שלום. אני ואמא
שולחות לכם דרישות שלום ונשיקות.
דרישות שלום למשפחת פירון
“ “ “ בביצקי
ממני מרים שלכם

שלום שלום להתראות
בקרוב
דרישת שלום לכולכם.

12 VI רק עכשיו קיבלנו את מכתבכם
וגם שתי חבילות קיבלנו אבל יותר אל תשלחי לנו שום דבר כי אין צורך בזה. את זה אבקש: שלחי לי ספרי לימוד. נשיקות לרוב. ממני מרים

II

לריב’לה, וולוול וישראליק האהובים והיקרים, שתהיו בריאים.

בראשית דבריי אני יכולה לכתוב לכם שאנחנו, תודה לאל, בריאים. שנשמע מכם בקרוב דברים טובים.

אהובה ויקרה שלי, אני צריכה לריב אתך היום במקום להודות לך על שתי החבילות שקיבלתי. אז אני מודה לכם על הלב הטוב שלכם. באמת שאינני צריכה את זה. יש לי מספיק, כל מה שאנחנו צריכות. ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, אני יכולה לומר לך שאם את לא רוצה לגרום לי עגמת נפש אל תשלחי לי בינתיים שום דבר. אילו הייתי צריכה הייתי כותבת. לא הייתי מונעת ממך [לשלוח].

את מכירה אותי ועל הנשיקות של ישראליק אני מודה לו אלפי פעמים. אני מקווה שאני אחזיר את זה עם [אחוזי] ריבית. אני כבר סופרת את הימים והרגעים שאוכל כבר לשוחח אתו. גם אינני יכולה לתאר לעצמי את התמונה [של איך זה יהיה] בדמיוני, כשאוכל להתראות עם כולכם ועם ישראליק,כשאוכל להצמיד אותו אל ליבי. אני, הרי, אוהבת ילדים קטנים. אני לא צריכה לספר לך על השיגעון שלי. בשבילנו הוא הרכוש היחיד שיש לנו, זאת אומרת כל הרכוש, שיהיה בריא ויזכה לשנים ארוכות.

אהובה ויקרה, אני מבקשת אותך שוב אם את רוצה שאכתוב מכתבים אל תשלחי לי יותר חבילות, כי כשהמכתבים מגיעים ואני קוראת אותם זה מוסיף לי בריאות ואילו מהחבילות יש לי עגמת נפש. אני מעיפה בזה מבט ואני נתקפת כעס עלייך. את יותר גרועה מילד קטן. אני לא רציתי לקחת את זה.

אני מודה לך אלפי תודות על מכתבייך. קיבלתי מכתב באותו זמן שקיבלתי את החבילות. זה ששלחת לנו בדואר אויר רשום. את כתבת אותו ב-12 וקיבלתי אותו ב-16. זה אורך חודש אחד עד ארבעים[?] יום. זה יקר לי יותר מכסף ומהכל. יש לי לכל הפחות מה לעשות. אני קוראת כל יום עד שאני חוזרת עליו בעל-פה ואז אני מניחה אותו בצד.

ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, כשקלמן יהיה אצלך תמסרי לו דרישת שלום מאתנו ואני מבקשת שתזכרי ותבקשי שיכתוב לנו לפחות כמה מילים. איני דורשת דבר. אני מתארת לעצמי שאין לו הרבה זמן. הייתי רוצה לדעת מה שלומו. אני שולחת דרישת שלום לגברת בביצקי ותודה על דרישת השלום שלה ועל כך שאינה שוכחת אותנו, אני שולחת דרישת שלום לאדון פירון ומשפחתו.

אני מנשקת אתכם אלפי נשיקות לפחות מרחוק. נשיקות מיוחדות, חזקות וחמות לישראליק. כתבי לי איך וולוול מרגיש. אני מתארת לעצמי שהוא עובד קשה מאד. כנראה שהוא תמיד עסוק. די קשה עכשיו בימי החום. אני שולחת דרישת שלום לוולוול ומאחלת כל טוב. ממני שרה אייזנפלד. שמכתבי ואני נפגוש אתכם בבריאות טובה.

מקור

II

צו מײַנע ליבע און טײַער ריוועלע וועלוול מיט ישראליקן,
זאׇל געזונט זײַן. ערשטן מײַן שרײַבן קען איך אײַך שרײַבן אַז מיר
זײַנען, גאׇט צו דאַנקען געזונט. אין גיכן פֿון אײַך צו הערן גוטס.
מײַן ליבע און טײַערע, איך מוז מיט דיר הײַנט צעקריגן זיך אַנשטאׇט באַדאַנקען
פֿאַר די 2 פּעקלעך וואׇס איך האׇב באַקומען. הייַנט איך דאַנק אײַך פֿאר אײַער גוט
האַרץ. באמת אַז איך דאַרף דאׇס ניט. איך האׇב גענוג, אַלעס וואׇס מיר באַדאַרפֿן.
מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע, איך קען דיר זאׇגן אויב דו ווילסט ניט
פֿאַרשאַפֿן מיר קיין עגמת נפֿש זאׇלסטו מיר דערווײַל קיין זאַך ניט
שיקן. ווען איך וואׇלט געדאַרפֿט וואׇלט איך דיר געשריבן. איך וואׇלט זיך פֿאַר
דיר ניט געשטערט. דו קאׇנסט זיך מיר און פֿאַר ישראַליק קושן דאַנק איך אים טויזנ-
טער מאׇל. איך האׇף אַז איך וועל עס אׇפּגעבן מיט פּראׇצענט. איך צייל שוין די טעג
מיט די מאׇמענטן אַז איך זאׇל שוין קענען מיט אים דורכריידן זיך. אויך
קען איך זיך ניט פֿאׇרשטעלן ווי עס וועט פֿאׇרקומען אונדזער קאַרטינע, ווען
איך וועל זיך קענען זען זיך מיט אײַך אַלעמען און ישראליקן אַז איך
וועל אים קענען צודריקן צו מייַן האַרצן. איך האׇב דאׇך ליב קליינע קינדער.
איך דאַרף דיר ניט דערציילן וועגן מײַן משוגעת. ער איז בײַ אונדז
דער איינציקער וואׇס מיר פֿאַרמעגן דאׇס הייסט דער גאַנצער פֿאַרמעגנס, ער זאׇל
זײַן געזונט און אויף לאַנגע יאׇרעלעך. מײַן ליבע און טײַערע, איך בעט דיר
נאׇך אַ מאׇל אויב דו ווילסט אַז איך זאׇל שרײַבן בריוו זאׇלסטו מיר קיין
פּעקלעך מער ניט שיקן ווײַל פֿון די בריוו קומט מיר צו געזונט ווען איך
לייען און פֿון די פּעקלעך האׇב איך נאׇר עגמת נפֿש. איך גיב אַ קוק אויף דעריין כאַפּט
מיר אַ כעס אויף דיר. דו בישט ערגער ווי א קליין קינד איך האׇב ניט געוואׇלט אׇפּנעמען.
איך דאַנק דיר טויזענטער מאׇל פֿאַר דײַנע בריוו. איך האׇב באַקומען אַ בריוו גלייַכ-
צייַטיק מיט די פּעקלעך דעם וואׇס דו האׇסט אונדז געשיקט זאקאזנאי און לופֿט פּאׇסט.
דו האׇסט עס געשריבן 12 און באַקומען דעם 16. עס געדויערט 1 מאׇנאַט ביז פֿיר טעג.
בײַ מיר איז דאׇס טײַערער ווי געלט און ווי אַלעס. איך האׇב כאׇטש וואׇס צו טאׇן.
איך לייען יעדן טאׇג איידער איך חזר אויס אויף אויסנווייניק, דאַן לייג איך
אַוועק.
מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע, ווען קאַלמען וועט זײַן בײ דיר גיב איבער אַ גרוס פֿון
אונדז און איך בעט אַז דו זאׇלסט דערמאׇנען און בעטן אַז ער זאׇל מיר אׇנשרײַבן
כאׇטש אַ פּאׇר ווערטער צו אונדז. קיין זאַך פֿאַרלאַנג איך נישט. איך שטעל זיך פֿאׇר אַז
ער האׇט קיין סך צײַט נישט. איך וואׇלט געוואׇלט וויסן ווי לעבט זיך אים. איך גרוס פֿרוי
באביצקען און דאַנק פֿאַר איר גרוס וואׇס זי פֿאַרגעסט ניט וועגן אונדז,
איך גרוס הער פּיראׇנען מיט זײַן פֿאַמיליע. איך קוש אײַך טויזנטער מאׇל
כאׇטש פֿון דער ווײַטנס, אשראליקן באַזונדערע קושן, שטאַרקע און הייסע.
שרײַב מיר ווי שפּירט זיך וועלוול. איך שטעל זיך פֿאׇר אַז ער אַרבעט זייער שווער.
ער איז שטענדיק מסתּמא פֿאַרנומען. עס איז גענוג שווער יעצט אין די היצן.
איך גרוס וועלוולען און ווינטש אל דאׇס בעסט אײַך אַלעמען. פֿון מיר אײַער
פֿרײַנט שרה אײזענפלד. איך און מײַן בריוו זאׇל אײַך טרעפֿן אין בעסטן געזונט.