סוניה ומירהלה מונות את החודשים בקפריסין

תרגום

5/8/1947

לאהובי ויקירי

לריבה’לה, ווולוול האהובים והיקרים שלי וישראליק שיהיה בריא, יגדל ויהיה מאושר.

ראשית אני יכולה לכתוב לכם שאנחנו, תודה לאל, בריאים. שנשמע ממכם בקרוב בשורות טובות. ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, אני יכולה לכתוב לך שחברך ורסוסל נסע היום מקפריסין לעשרה ימים. הוא אמר לנו שהוא יסע ישירות לתל-אביב וכי הוא יהיה אצלכם. הוא עומד למסור לכם דרישת שלום מאתנו ושהשנה החדשה תהיה שנה טובה ושנה של בריאות. שנהיה כבר כולנו ביחד גם עם חנה’לה.

ריבה’לה האהובה והיקרה שלי, אני יכולה לכתוב לך שאצלנו הכל כרגיל. אינני עושה דבר. אני מסתובבת בלי טיפת עבודה. אני יכולה לכתוב לך שבשבועיים האלה ממש אין לי שום עבודה. גם ממך לא קיבלתי שום מכתב. כשאני מקבלת מכתב אז יש לי מה לעשות. אני קוראת לכל הפחות עשר פעמים ונוסף לכך אני צריכה לכתוב תשובה ובדיוק בזמן. לא קיבלתי ממך, אז אין לי מה לעשות. אני מקווה שבשבוע הבא כבר יהיה לי מה לעשות. יכול להיות שאקבל מחנה’לה. מאפריקה במשך כל הזמן קיבלתי מכתב אחד. כבר עברו מספר שבועות. כמו שאומרים רחוק מהעין רחוק מהלב. פעם נהגו לומר כך. מילא, מה אני יכולה לעשות. איך אומרים? שיהיה ככה. זה דבר שלא ניתן לשנות. אנחנו צריכים לזרום עם הטבע.

מציק לי שלא היה לי מה לשלוח לישראליק. חוץ מנשיקות לא שלחתי לו דבר, אבל אני מבטיחה שאיישב אתו את החשבון כשנבוא אליכם. בינתיים תסלחו לי. ככה, אין אצלנו כל חדשות. מירה’לה לומדת לאט לאט ומה העבודה שלי אתם כבר יודעים. אנחנו יושבות ומונות את החודשים

ריבה’לה האהובה והיקרה שלי אני מבקשת שתכתבי לנו על הכל. איך הולך לוולוול בעבודה. אל תתייסרו/תתמרמרו. מאז ומתמיד בהתחלה קשה אך הבה נקווה שעם הזמן יהיה טוב. בקרוב מגיעה שנה חדשה, ונתחדש עם כל טוב. אנחנו מאחלים לכם על טוב.

ממני חברתכם הטובה, שרה אייזנפלד.

---

25.8.1947

שלום לכם רבקה זאב וישראליק היקרים

שלום רב לכם יקירי!! אינני יודעת מה לחשוב כי לא ממקבלים אנו בזמן האחרון מכתב מכם. היום שב שמואל ורסיס חברך והוא יספר לכם איך מבלים אנו את החיים בקפריסין. אצלנו אין חדשות. החופש נגמר וחזרנו ללימודינו. מחנהלע לא קיבלתי בזמן האחרון מכתבים. ואינני יודעת מה איתה. אפשר יודעים אתם אולי היא כבר יצאה לדרך. על אודות הירשלע שמעתי היום מחבריו כי שפטו אותו לתשע שנים מפני זה שעבר את הגבול. יותר אינני יודעת כלום. אני גומר את מכתבי הקצר כי הכל יודיע לכם שמואל. אני מאחלת לכם הצלחה בחייכם אני נושקת לכם הרבה נשיקות. ממני מרים שלכם. שלום שלום להתראות.

מקור

5/8/1947

צו מײַנע ליבע און טײַערע ריוועלע וועלוול מיט ישׂראַליקן ער זאׇל
זײַן געזונט, וואַקסן און קוועלן. ערשטן מײַן שרײַבן קען איך אײַך
שרײַבן אַז מיר זײַנען ג’ צו דאַנקען געזונט. אין גיכן פֿון אײַך גוטס
צו הערן. מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע, איך קען דיר שרײַבן
אַז דײַן חבר ווערסיסל איז הײַנט אׇפּגעפֿאׇרן פֿון קאַפֿריסין אויף 10
טעג. אׇט ער אונז געזאׇגט אַז ער וועט פֿאׇרן דירעקט אין תּל-אׇביב
און ער וועט זײַן בײַ אײַך. ער וואַרט אײַך איבערגעבן אַ גרוס
פֿון אונז צוזאַמען מיט אַ נײַען יאׇר אַ גוטן, מיט אַ געזונטן יאׇר אויף
דעם קומענדיקן יאׇר. זאׇלן מיר שוין זײַן אַלע צוזאַמען און מיט חנהלען
אויך. מײַן ליבע און טײַערע ריוועלע, איך קען דיר שרײַבן אַז בײַ
אונז ווי געוויינלעך איך טו קיין זאַך ניט. איך גיי אַרום אׇן אַ שטאׇך
אַרבעט. איך קען דיר שרײַבן אַז די 2 וואׇכן האׇב איך גאׇר קיין
אַרבעט ניט. פֿון דיר האׇב איך אויך ניט קיין בריוו ניט באַקומען ווען
איך באַקום בריוו דאַן האׇב איך וואׇס צו טאׇן. איך לייען אַמווייניק-
סטן צען מאׇל און צו דערצו דאַרף איך שרײַבן ענטפֿער און
גראׇד צו דער צײַט. האׇב איך ניט באַקומען פֿון דיר, האׇב איך ניט וואׇס צו טאׇן.
איך האׇף אַז די קומענדיקע וואׇך וועל איך שוין האׇבן וואׇס צו טאׇן. עס
קען זײַן אַז פֿון חנהלען וועל איך באַקומען און פֿון אַפֿריקע
פֿאַר דער גאַנצער צײַט האׇב איך באַקומען 1 בריוו. דאׇס איז
שוין אויך אַ פּאׇר וואׇכן פֿאַרבײַ געגאַנגען. דאׇס איז דאלשיי
אצי לעכציי שערצא. מען פֿלעגט דאׇס אַמאׇל זאׇגן. מילא וואׇס
זאׇל איך טאׇן ווי זאׇגט מען? זאׇל גיין ווי עס גייט אַזאַ זאַך וואׇס מען
קען דאׇס ניט איבעראַרבעטן. מיר מוזן לאׇזן מיט דער נאַטור.
מיר פֿאַרדריסט וואׇס איך האׇב ניט געהאַט וואׇס צו שיקן
פֿאַר ישׂראַליקן. אַחוץ קושן האׇב איך קיין זאַך ניט געשיקט
נאׇר איך פּאַראׇל אַז וועל מיט אים אויסרעכענען זיך ווען מיר
וועלן קומען צו אײַך. דערווײַל איר זאׇלט מיר ענטשולדיקן.
אַזוי איז בײַ אונז קיינע נײַעס. מירעלע לערנט זיך ביסל אויס און
מײַן אַרבעט, איז אויך שוין באַוווּנשט. מיר זיצן און צאׇלן די
מאׇנאַטן אויס. אַזוי איז בײַ אונז קיינע נײַעס. מײַן ליבע און טײַערע
ריוועלע איך בעט דיר אַז דו זאׇלסט אונז פֿון אַלעס אויסשרײַבן.
ווי גייט וועלוולען אין דער אַרבעט. איר זאׇלט זיך ניט קלעמען. דאׇס איז
פֿון שטענדיק דער ערשטער אׇנפֿאנג איז גייט צו שווער נאׇר מיט דער
צײַט וועט גוט זײַן, לאׇמיר האׇפֿן. עס גייט אין גיכן צום נײַעם יאׇר,
וועלן מיר מיט אַלעס גוטס באַנײַט ווערן. מיר ווינטשן אײַך מיט אַל דאׇס
גוטס. פֿון מיר אײַער גוטער פֿרײַנט, שרה אײַזענפֿעלד.