שמעון ז’ניה ואסתר שולחים מכתב מחיפה

תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תגנוב, ילד. אני אביא לך מהעבודה”.

תרגום - מתרגמת לא ידועה, בעריכתי

1

הערות המשרד: לכתוב לעתים קרובות בלי לחכות לתשובה

שמעון מאוד התקדם, הוא נראה מצוין, ומרגיש מצוין גם אצלם הכל כשורה במצב הכי טוב הם היו אצלנו השבוע אנחנו לאחרונה קצת פחות……..

ישרוליקל! אסינקה ורבקלה מתגעגעים מאוד לראותך אבל איך יעבור החתול מעל המים [אבער ווי קומט די קאץ איבערן וואסער] תהיו בריאים וחזקים אל תהיו תלויים בעצלנות שלי ותכתבו לי, כי בתקופה הזאת אנחנו מאוד שמחים לקבל איזה מכתב-, מה נשמע אצלכם האם שקט? או שמעירים אתכם מהשינה אני מחכה מכם לכמה מילים, זאת פקודה של אחות גדולה

2

שלום יקיריי בתקווה שתהיה שנה טובה היות והתחלתם לכתוב כמה מילים אחרי זה אני חייב לרבקה, היה לי חבל על המעטפה והבול היית עושה בשכל אילו תוך כדי שאתם כותבים מכתב, היית חוסך לי ???, אבל המצב עדיין לא ככה, מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי ככותבת קטנה מעבר לזה לא היה לנו את הכתובת שלכם אם אצלכם הכל כשורה אז באמת הרווחתם מצווה שכתבת כמה מילים, אצלנו הכל כשורה, כולם בריאים

שורה לא מובנת

ככה אין בכל העולם

שורה לא מובנת

אימא הייתה מאוד שמחה ומאושרת לריבלה הייתה הזדמנות לנסוע אליכם לחג החנוכה אבל = או לך תסמוך על…… או שמשהו נאבד לה בגלל…..

אצלנו קצת שמח [הכוונה מתוח] לא יוצאים בכלל בערבים

3

שלום ליונים היקרות שלי.

הפלונית שלי [אשתי, אסתר], כבר חטפה לי. אני מחכה כל הזמן למכתב גמור אליכם, שיישאר לי רק להכניסו למעטפה ולזרוק לתוך תיבת הדואר. (להבא עשה כך, לשלוח מכתב מוכן כתוב אליכם עם מעטפה ובול והעבודה שלי תהיה רק לזרוק לתיבה). מה נשמע אצלכם, איך הולך הביזנס. מה קורה עם חיונה[?] ופרנסה. מה שלום הילדים, ואיך “התקנון” בפרדס שלכם.

אצלנו, תודה לאל הכל בסדר גמור. לפעמים “שמח”, אבל תודה לאל נושמים עדיין. במה שנוגע למשפחה אני חמדילילה מבסוט יאבאיהיי! אשה - זהב, בת - זהב, ופיצקל’ה - יהלום. וצפוף אצלנו, סכנת נפשות. חדר בגודל פיהוק. בבוקר אין זה חדר, אלא מטה ג-ד-ו-ל-ה. רואים רק ראשים ורגליים (שיהיו בריאים). יש לי פיצלה א-מחייה, בחיי! היא כנראה תהייה פעם פסלת, היות שהולך לה טוב מאד עם קקי. תופסת בידיים ומורחת על הפנים, עד ללא הכר. פרטים מדויקים על הכישרון שלה אכתוב לכם בפעם אחרת. (תמחלו לי על הדיבור הלא ראוי).

כפי שאני רואה מהמכתב של אסתר, היא כבר תארה במדויק את הפיזיונומיה שלי, שאני התמלאתי היטב. המכנסיים צרים עלי, היה צריך לתקן את כל הצווארונים. הם נהיו כל כך צרים, ממש להיחנק. זכיתי לזמנים ששמעון גדל לרוחב, ואני בריא לגמרי.

תהיו בריאים וחזקים. ברכות לישראל הפיצל’ה.

תכננו לבא אליכם בחנוכה. האדם מתכנן והיושב במרומים צוחק. ד”ש גם לז’ניה ולכל המשפחה שלכם, שמעון.

בצד ימין כתוב:
הזאטוטים שלי שולחים ד”ש לכולם “לדוד ולדודה”