לייבל טנצר מתגעגע בקנדה

התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.

תרגום

רבקה וזאב היקרים,

כפי שאתם רואים עברנו תקופה [ארוכה למדי] קשה וסוניה לא יכולה לחזור לעצמה עד עכשיו. אפילו כדי לשבוע נחת צריך כוח. עכשיו אנחנו מרגישים את זה באופן החזק ביותר, לאחר שזכינו לאושר של לידת נכד ראשון. אנחנו רוצים להיות בריאים עוד שנים ארוכות ולקוות לשמחה במשפחה.

זה שאנחנו מדברים עליכם לעיתים קרובות, מובן לכם, אך חסר לנו שאיננו יכולים לקפוץ אליכם באיזה ערב וסתם כך לחלוק אתכם שמחה או, חלילה, עוגמת נפש. רכשנו בקנדה הרבה חברים חמים וקרובים אך מה שיש בין חברי נעורים, אותו דבר שאין לו ביטוי במילים, אינו קיים, לכן יש לנו געגועים לערבים הנעימים שבילינו ביחד.

היינו שמחים מאד לו חשבתם ברצינות לעשות טיול, כפי שקוראים לזה אצלכם, למונטריאול. אנחנו חופשיים עכשיו מעבודה ואני אפילו מסיים את הקורס שלי במקגיל באמצע אפריל, כך שיכולנו באמת לנצל היטב את הזמן ביחד. תחשבו על זה. תכתבו לנו איך הולך לקטן בבית הספר. אני מקווה שהוא ימשיך לגלות את כישוריו ותהיה לכם הרבה נחת ממנו.

היו בריאים יקרים שלי.

כתבו לנו לעיתים קרובות.
דרישות שלום לבביות לילדים ולנכדים.

באהבה
שלכם לייבל.

מקור

טײַערע רבקה און זאב,
ווי איר זעט האׇבן מיר דורכגעלעבט
אַ שווער שטיקל צײַט און סאׇניע
קען נאׇך ביז איצט נישט קומען
צו זיך. אַפֿילו צו שעפּן נחת דאַרף
מען אויך האׇבן כח. איצט פֿילן מיר
דאׇס אַמשטאַרקסטן. ווען מיר זיינען
באַגליקט געוואׇרן מיט אונדזער ערשטן
אייניקל. אויף לאַנגע יאׇרן, ווילט זיך
זײַן געזונט און האׇפֿן אויף פֿרייַד
אין דער משפחה.
אַז מיר ריידן וועגן אײַך אׇפט
איז פֿאַר אײַך פֿאַרשטענדלעך, אׇבער
איר פֿעלט אונדז אויס אַפֿילו זיך אַרײַנצוכאַפּן
אין אַן אׇוונט און סתם אַזוי זײַן צוזאַמען
זיך צו טיילן מיט פֿרייַד און חלילה עגמת
נפש. מיר האׇבן זיך דערוואׇרבן אין קאַנאַדע
אַ סך נאׇענטע, וואַרעמע פֿרײַנד, נאׇר דאׇס
נישט דערזאׇקטע וואׇס מען קאׇן האׇבן מיט
יוגנט-פרײַנדס איז נישט בנמצא, דערפֿאַר בענקט
זיך נאׇך די אׇנגענעמע אׇוונט וואׇס מיר האׇבן

II

פאַרבראַכט צוזאַמען.

מיר וואׇלטן געווען זייער צופֿרידן,
ווען איר זאׇלט ערנסט אַ טראַכט טאׇן
וועגן מאַכן אַ טיול. ווי מען רופֿט בײַ אײַך
קיין מאׇנטרעאׇל. מיר זײַנען דאׇך איצט
פֿרײַ פון אַרבעט, אַפֿילו אין מעגיל ענדיק
איך אין מיטן אַפּריל מײַן קורס, וואׇלטן
מיר באמת געקענט גוט אויסניצן די
צײַט צוזאַמען. גיט אַ טראַכט וועגן
דעם.

שרײַבט אונדז ווי עס גייט אׇן דער
קליינינקער אין שול? איך האׇף אַז וואׇס
ווײַטער וועט ער קאׇנען אַרויסווײַזן זײַנע
פֿעיקײַטן און איר וועט האׇבן פֿון אים
אַ סך נחת.
זײַט געזונט מײַנע טײַערע.

שרײַבט אונדז אׇפֿטער.
האַרציקע גרוסן די קינדער און אייניקלעך.

מיט ליבשאַפט

אייַער לייבל