ויקטור מספר על חיי פנסיונר צעיר במוסקבה

התאריך משוער, אבל בזכות האזכור לאולימפיאדת מוסקבה ברור שמדובר מעט לפני קיץ 1980. החתימה כ”וויטיה” מאשרת שוויקטור הוא אכן ויטיה שוסטר, אחיה של סימה וחבר של סבא זאב שהוזכר במכתבים טרם המלחמה.

תרגום TransThat

I

וולול היקר!

החלק הראשון של מכתבי כמעט חוזר על (המכתב) שלך.

כתבתי לך מספר מכתבים, אבל לא קיבלתי תשובות ולא ידעתי מה לחשוב. למרות שאינני סבור כי הסיבה היא שפת היידיש שבה כתבנו מכתבים, בכל זאת אעשה כדוגמתך ואסייע בידי האדונים המצנזרים בעבודתם הקשה.

עכשיו לעצם העניין. כן, אני כבר בגמלאות. אבל ממשיך לעבוד. ראשית כל – זקוק לכסף. ואצלי הפנסיה מגיעה בין אם אני עובד או לא. חוץ מזה אני נחשב למומחה טוב בתחומי ואוהב את עבודתי. בבית הייתי הופך ל”טיביק” (“אתאולי”), כפי שזה נקרא. פירוש המילה הזו היא שבני ביתי היו אומרים לי “ואולי אתה תעשה משהו, ואולי תעשה עוד משהו”. כשהנכד ילך לבית הספר אז אולי אפסיק לעבוד.

II

אצטרך לקחת אותו, לשמור עליו וכו’ . האמת היא שכשמתחשק לי אני לוקח ימי חופש גם עכשיו. אבל למרות הכל, עם כל החופש שיש לפנסיונר, עדיף להיות צעיר ועסוק. זה כמו בפתגם: “עדיף להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה” אתה מצטנע כי אינך בקיא בשפה הרוסית. תמיד היה לך כישרון בשפות, כמו למעשה גם למקצועות אחרים. בכלל הכול מתנהל כסדרו, מבלי להתחשב באי נעימויות קטנות וגדולות. כך למשל אשתו של טורנץ, פניה, (ראית אותה אצלך) עברה התקף לב. לא מזמן חזרה מבית חולים ועכשיו והעניינים מתקדמים לקראת החלמה. אשתו של גילי (זוכר? בן הדוד שלי – ג’ינג’י) שברה את הרגל ועכשיו בגבס. אני עצמי חולה לפעמים, לפעמים רדיקוליטיס ולפעמים משהו אחר, אבל מחזיק מעמד ומשתדל להיות פעיל. האם אתה יודע שיש לי 3 נכדים משתי הבנות.

III

שניים בני 5 ואחד בן שנתיים. אם אני חוזר על עצמי במידת מה, זה משום שאיני בטוח שקבלת את המכתבים הקודמים. תכתוב מה נשמע אצלך? אם אפשר, תשלח את התמונה שלכם. אולי תגיע לאולימפיאדה? אז נתראה. אם ייתן האל, נהיה חיים ובריאים. מחכה בקוצר רוח למכתבך.

מנשק ומחבק אותך,
ויקטור שלך.
דרישת שלום לבבית לרבקה והילדים.
ויטיה