1994-11-29 בתו של ויקטור כותבת על קבורתו
מכתב מאוחר מטוליק וסווטה. לפי מכתב ששלח ויקטור שוסטר שנה קודם, כאשר טוליק היה בשנת לימודיו הרביעית, אלו הם נכדו ובתו. המכתב הגיע כשסבא כבר גר בבית האבות בשלו...
מכתב מאוחר מטוליק וסווטה. לפי מכתב ששלח ויקטור שוסטר שנה קודם, כאשר טוליק היה בשנת לימודיו הרביעית, אלו הם נכדו ובתו. המכתב הגיע כשסבא כבר גר בבית האבות בשלו...
התאריך לא ידוע, אבל ממכתב אחר מסתבר שטוליק היה בשנה חמישית בשנת 1994. מכאן שמכתב זה נשלח בשנת 1993.
התאריך משוער לפי מכתב אחר מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר שזאב הזמין את סווטה וטוליק (בתו ונכדו של ויקטור) לביקור בישראל.
התאריך משוער לפי מכתב מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר את הביקור בארץ.
שנת שבתון באמסטרדם
ייתכן - אך לא בטוח - שהמעטפה שייכת למכתב
שרבוטים של עמיר.
אין לי מושג מי זה מוטקה או מאיפה הוא כותב. אולי מרוסיה?
סוניה טנצר נולדה ב-1913 בווילנה. היא שרדה את השואה, היגרה למונטריאול ומתה ב-2005. מסתבר שהיא היתה חברה של סבתא רבקה.
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
שוסטר שולח תנחומים לזאב, מן הסתם על מותה של רבקה. ומכאן התאריך משוער לקיץ 1986.
היתה בהחלט סיבה לדאגה: בפברואר 1986 סבתא רבקה היתה כבר חולה מאוד.
כיוון שברכת השנה-טובה מופנית רק לזאב, אני מנחש שהיא נשלחה אחרי מות רבקה
מן הכתוב כאן מתברר שוויצקה הוא חבר לכיתה של סבא זאב. כמה חבל שהוא לא פירט כאן על חייו בברית המועצות וכיצד הוא עבר את המלחמה? מעניין מה הוא ביקש מזאב, כנראה ל...
התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.
התאריך על פי חותמת הדואר, אבל אינני בטוח שהמעטפה שייכת למכתב הזה, אבל מדובר באותו שולח, ויקטור שוסטר.
התאריך משוער, אבל בזכות האזכור לאולימפיאדת מוסקבה ברור שמדובר מעט לפני קיץ 1980. החתימה כ”וויטיה” מאשרת שוויקטור הוא אכן ויטיה שוסטר, אחיה של סימה וחבר של סב...
תאריך מקורב
תאריך משוער, לפי ההתייחסות העתידית ל-1976-03-02.
מעניין מתי ולמה זאב כתב את כתובתיהם של אחיו של יעקב שפירא: Beno, Oscar & Franka
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
התאריך לא ידוע, ייתכן שספטמבר 1971. נשלח מקיבוץ סאסא, בדיוק כמו ה”שנה טובה” מ-1972
רשימת כתובות של קרובים ומכרים. מדוע נשמרה בארכיון?
שיינה, שהיתה חברה ומטפלת של ישראל, ובעלה מנחם נסעו לטיול באיטליה (ולפי הגלויה, גם ליוון)
עזרה בתמלול תתקבל בשמחה. לאן כותב הגלויה מתכוון לחזור ביום המחרת?
מחברת לימודי פיזיקה של סבא זאב, מתאריך לא ידוע. ייתכן כאשר ניסה ללמוד בהתכתבות לתואר אקדמי.
אין לי מושג מי היא דורה, מי היא אחותה ליזה ומיהם ילדי אחותה פולצ’קה ואדיק.
אין לי מושג מי המחברת או האנשים שעליהם היא מדברת, אבל נראה לי שזו אותה דוברת כמו במכתב השני שמזכיר את “צ’רליק”. היא מתכננת לבקר במיורי, מן הסתם אזור הנופש בש...
סבא זאב מעולם לא התיימר להיות חייל אמיץ. כאן טוראי מילואים בן 43.
תאריך לא ידוע. משוער ע”פ כיתה א’ של דורית. השולחת לא מזוהה.
מי היא השולחת? אחות של הנמענת לייקה? ו מי הם ילדיה פולצ’קה ואדיק? נראה שהיא נשארה בברית המועצות, והם עלו ארצה. ואיך הגיע המכתב אל הארכיון?
תאריך ללא ביסוס
התאריך לא ברור, אבל מכיוון שהכתב הוא של גננת ולא של ילד מדובר כנראה בספטמבר 1949 בגן של שרה פרל
תאריך לא ידוע, אבל נרמז שמלחמת השחרור עדיין מתחוללת. הכפר אל-ג’ליל נכבש ב-1947-04-03. זכור לי במעומעם שמרים סיפרה לי שהיא באה לגליל ים מעט אחר כך.
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
במברק הזה סבא זאב רומז לסבתא רבקה שאחותה חנה תבוא ביום ראשון הקרוב. חנה באה באוניית נוסעים רגילה בלי סרטיפיקט. ה”עניין שסודר” היה איזו קומבינה בנמל חיפה שהבט...
תאריך ללא ביסוס
נראה שזה עמוד שני של מכתב
“שניפגש בקרוב, כל שרידי משפחתנו הקטנה”
מרים מזכירה כאן אירועים שהתרחשו בארץ ישראל מעט לפני 17 באוגוסט 1947, ומביעה חשש שסבתא (או אולי סבא, מין הנמען לא ברור מהטקסט) היתה מעורבת בהם.
על פי הסיפור, מרים שנולדה ב-1929-05-25 (לפחות לפי טופס הרישום שלה במחנה העקורים בלייפהיים) או אולי 1929-11-24 (לפי מסמך אחר בארכיון) נראתה צעירה מכפי גילה (1...
שנת המשלוח לא כתובה בבירור, אבל אין ספק שהיא 1947 בגלל האזכור לצמר ולוורסס.
שמואל ורסס יצא לקפריסין בשליחות הג’וינט ללמד שם עברית. הוא מוסר עדכון לגבי סוניה ומרים ומתכוון “לחגוג את הגלות” - לא ממש הבנתי את הביטוי.
ניחשתי שהכותבת היא סוניה, אבל ההתייחסות לדוור, לחלון ולאימא-שתהיה-בריאה מפריך את הניחוש ייתכן שהכותב הוא וולף, אבא של רבקה - עליי להשוות כתבי יד. ובוודאי שהש...
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
נראה שבתו היא דבורה אלרן, שנפטרה לא מזמן. נראה שהוא לא גידל אותה, אלא פגש אותה רק פעם בשבוע.
“יש לי שני מקצועות: אכילה ושינה”
58473 קניגסברג זאב (32) 58474 קניגסברג רבקה (31) מרחוב מאז”ה 65 נכללו בפנקס הבוחרים לעיריה
אחרי יותר מחודשיים של המתנה ותסכול בקפריסין וארבעה שבועות לאחר שנשלח, הגיע מכתב מסבתא רבקה אל מרים וסוניה.
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
התאריך משוער כיוון שהפתק נכתב לפני המכתב הראשון שהגיע לקפריסין ב-1947-06-08
מכתב מרוז, הדודה מדרום אפריקה. אחותה המוזכרת כאן היא דודה סוניה, ואחותה של רבקה היא כמובן חנה.
התאריך מנוחש על פי זמן ההגעה לקפריסין 1947-04-01, והעובדה שגם סוניה נמצאת עדיין ב”קיבוץ” שאותו אפילו מרים עזבה לפני 1947-11-12.
מספיק! כבר עשרות פעמים ארזנו.
אינני זוכר איך היסקתי שהמכתב נכתב ברומא. אולי לפי התאריך.
מירה כותבת יידיש באותיות לטיניות. מוזר. היא כותבת על גלויה של תיירים, וזה מוזר אפילו יותר. מהי “דרישת השלום הרעה” שהיא קיבלה?
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
שמעון ביג (גיסו של סבא זאב) מבשר לזאב ורבקה שבתל-אביב על הולדת בתו אסיה בחיפה.
כנראה מרזה, הדודה מאפריקה, לא ברור באיזה יום בחודש ינואר. היא מתיחסת לכך שחנה נשארה בגרמניה בזמן שסוניה ומרים יצאו לאיטליה.
על אילו אירועים מסעירים בארץ ישראל מתייחסת מרים?
במכתב זה מירהלה מוסרת את כתובתה של חנה בבית ספר חקלאי באזור פגניץ בגרמניה, אחד מבתי הספר המתוארים בכתבה משנת 2013 בעיתון גרמני. הכתובת פוענחה תודות לפאביאן ד...
לפי כרטיסיה בארכיון ארולסן, מרים עזבה את לייפהים ב-1946-10-30 לעבר מילאנו ומשם להכשרה ב-Soriano.
ורסס כותב את המכתב הזה בערב יום כיפור, ומקווה לסיים את הדוקטורט עד חנוכה. אבל ממכתב אחר אנחנו יודעים שהוא המשיך להיגרר עד לפחות הקיץ הבא. נשמע כמו חומר ל-PhD...
ריבה בת השמונה מזמינה את ישראל (בן שנתיים) לכתוב בדיוק מתי הוא בא לבקר.
מסתמן שהכותב איננו שלמה שמידט אלא שלמה אחר, שנשוי לתרצה, אבא לילד שמתחיל לדבר ב-1946, ואפילו מתייחס לשלמה שני. צריך לתקן את הכתוב בעמודים האחרים.
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
ריבה בת ה־8, מזמינה בעברית יפה וגבוהה את ישראל, בן דודהּ בן השנתיים, לטייל בחיפה.
אונדזער אומשולדיקער בלוט
מרים מספרת על מחנה העקורים בלייפהיים. אנחנו יודעים שתקוותה שסבתא רבקה תסדר להם ניירות עלייה נכזבה, והן ניסו להעפיל ארצה ונתקעו בקפריסין.
חנה הצליחה לצאת מברית המועצות אל פולין. כעת היא נמצאת בולבז’יך שקרובה לגבול הצ’כוסלובקי. היא רומזת שהיא לא תישאר שם זמן רב - היא תחצה את הגבול ותגיע לגרמניה,...
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
מרים שולחת מכתב ממחנה העקורים בלייפהיים. היא חיה עם משפחתה בארץ לפני שנסעה לפולין לפני המלחמה, ומעולם לא ויתרה על האזרחות הפלשתינאית שלה. אילו רק היו נשארים ...
מה ביקשה סבתא מאברשה שגר אצל חיים לוין בווילנה אחרי המלחמה? לא נדע גם מי היא לובה שנפשה בצפת וחיפשה שם וילנאים וכתבה: “מאז שהפסקתי לשלוח מכתבים הביתה אני כלל...
אני משער שהמכתב נשלח בסוף 1945, כי בסוף 1944 חנה וסוניה עוד היו בליטא, ובסוף 1946 הן כבר היו באיטליה. לא זיהיתי מי הכותבת או איפה היא נמצאת.
תרגום לא-מקצועי. תיקונים יתקבלו בברכה. למשל, מה זה “גוט איבער”?
הגלויה נכתבה ב 18.2 אבל מתייחסת למכתב מ 30.2? אני מפספס כאן משהו.
דודה סוניה היתה אחותה של דובה, אימא של סבתא רבקה. היא ובתה מירה שרדו את המלחמה, ולא יודעות עדיין איפה הבית שלהן. הן יצאו בקרוב למסע ארוך לארץ ישראל.
מה חיפשה חנה עבור סבא זאב? קרובי משפחה ששרדו?
ניחשתי כאן את התאריך ללא ביסוס. ייתכן שהגלויה הזו נשלחה עוד בקיץ 44 מיד לאחר השחרור. היא שולחת את הגלויה לכתובת הישנה של סבתא, טרם נישואיה.
אות החיים הראשון לאחר המלחמה שהגיע מחנה, אחותה הקטנה של סבתא רבקה.
וולף ודובה פופקו נרצחו בראשית יולי 1944 עם חיסול מחנה ה.ק.פ. חודש מאוחר יותר נולד נכדם הראשון בתל־אביב. ורסס קושר במכתב שמוצג כאן בין שני האירועים, ממש כמו ש...
נראה שסבא זאב פנה למוסקבה כדי לברר אם קרובי משפחתו הצליחו לברוח מזרחה. אינני יודע אם הוא מנה קרובים שאותם חיפש, או שאל על כל קניגסברג במוסקבה. התשובה כוללת ש...
גם הכתובה של סבתא וסבא נמצאת בארכיון
עם עלייתו ארצה, סבא זאב עבד כפועל בעסק של גיסו, יעקב לוין. בין השאר הוא השגיח בלילות על המכונות לחיתוך אבן. הוא סיפר שלפעמים הוא נרדם במפעל למרות הרעש האדיר....
יום קודם למשלוח המכתב, חיפה הופצצה בידי מעצמות הציר וגם בירושלים ובתל אביב היו אזעקות.
חנה בת ה-16 כותבת כאן לרבקה, אחותה הגדולה, על מעשיה בחופשת הקיץ ומעט על הכיבוש הסובייטי של וילנה. בעקבותיו היא צריכה לשפר את הרוסית ואת הליטאית שלה.
הירש=צבי פופקו מלא תקווה לקראת הקיץ הווילנאי.
וולף מספר כאן על התקופה בה הסובייטים החרימו את החנות שלו. בזכרונותיה, חנה מספרת:
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
חנה מספרת ש”כשסבא שמואל נפטר, עברה סבתא אסתר לגור אצלנו”. הסבתא אסתר, אימא של דובה, מוזכרת כאן.
נראה לי שהכותבות הן שיינה וחנה (בקטן).
אני חושב שהשולח הוא הירש, אחיה של סבתא, כי כתוב H. Pupko מאחור. עם זאת, אין כאן חתימה וכתב היד נראה מסודר פחות מבמכתבים אחרים שלו.
למרות שזה לא נאמר במפורש, נראה לי שהכותבת כאן היא דובה, אימא של סבתא רבקה, ולא וולף אביה בגלל כתב היד. לא ברור מהיידיש אם זה כותב או כותבת.
שנים אחר כך, כשבית המלאכה של סבא זאב היה ברחוב יפו-תל־אביב, דנילוב היה השותף שלו. ייתכן שמדובר באותו אדם ששלח ברכת שנה טובה לסבתא ולחברות שלה.
כמו כן כותבת כאן נחמה, שהיתה עובדת שכירה צעירה וגרה בבית פופקו שנים רבות. חנה מספרת שנחמה ביקשה מוולף ודובה פופקו לערוך את חתונתה בביתם, כפי שהם עשו קודם לכן...
הזמנה הקודמת, ביולי, לא התממשה.
וולף, אביה של סבתא רבקה, מעביר לה מחמאה. אינני יודע אם “שרה” זו היא דודה סוניה, כיוון שבאותה עת סוניה כבר חזרה לווילנה, ולא היתה עם רבקה.
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
בתחתית הגלויה יש כמה מילים נדירות בכתב ידה של דובה, אימא של סבתא רבקה.
התאריך משוער (המלחמה התחילה, אבל יש עדיין קשר מכתבים עם וילנה) וכן מוזכר מכתב מהירש (כנראה פורודומינסקי, מתיאטרון מיידים). מוזכר גם עדכון מווילנה מתאריך 6/VI...
אפי ניחש שהשולח הוא הירש פורודומינסקי ממקימי תיאטרון מיידים. גם על פי שמו הפרטי הירש/הירשל, שנת הלידה (1913, שנה לפני סבא זאב).
גם כאן מוזכרת הלוואה או שתיים של מאה לירות; לא הצלחתי להבין לגמרי.
הגלויה מתייחסת לסיום הלימודים הקרב של הירש, שהוא עצמו הזכיר שבועיים קודם. למדתי ממנה שסבא זאב קיבל הלוואה של 100 פונטים (לירות) מדודה סוניה בטרם היא חזרה לוו...
לדובה, אימא של סבתא רבקה, היו שלוש אחיות שגרו בווילנה: ריבה, סוניה ובלומה, אח הסל שגר בכפר, והאחות רוזה שגרה בדרום אפריקה. ייתכן שבמכתב הזה וולף מתאר את צרות...
בגלויה הזו יש התייחסות לגינסטלונג, שחודשיים קודם ביקש מסבתא להעביר דרכו כסף לווילנה. אבל כאן וולף מבקש מסבתא רבקה לא להצטמצם. הוא מציין ששרהל (דודה סוניה, אנ...
תאריך משוער
קשה לנחש על איזו נסיעה ויתרה שיינה כדי לרצות את הוריה. מי יודע, אולי היא היתה ניצלת (אבל אז לא היתה עוזרת לחנה להינצל)
תאריך משוער, בעזרת חותמת הדואר החלקית.
כשנה אחרי העברת הכסף הקודמת, אייזיק גינסטלונג מזרז את סבתא רבקה להעביר עוד.
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
נראה שחליפת המכתבים הידררדה במיוחד. המשפחה בווילנה שלחה ב־18 בדצמבר ב־21:40 בערב, מברק תמציתי לסבתא. הוא התקבל בתל אביב למחרת בבוקר.
אני יכול רק לנחש כמה מתוסכלת היתה סבתא רבקה כשהיא קיבל מדי כמה ימים מכתבים ששואלים מדוע היא איננה כותבת.
חנה, אחותה הקטנה של סבתא רבקה, בת 14 וכותבת לה גלויה באנגלית לא־מושלמת. אולי כדי להתאמן בשפה חדשה שלומדים בבית הספר, ואולי כדי להאיץ את המעבר דרך הצנזורה הצב...
הירש שוב כותב בעברית, ונשמע נואש יותר. “אני חושב לגמור את בית-ספרי ולנסוע לא”י כי אין לי דרך אחרת”: אמר, צדק ולא זכה.
נראה שפרוץ מלחמת העולם חיבל באמינות הדואר. כמה שבועות חלפו בלי אות חיים מסבתא רבקה והנשארים בווילנה דואגים.
המלחמה החלה. וילנה בשלווה יחסית, באזור ההשפעה הסובייטית. כנראה מטעמי צנזורה צבאית אין יותר מכתבים, אלא רק גלויות. זו כתובה בידי האח הירש (צבי) בפולנית ולא בי...
עדיין אינני יודע מיהו משה, שכותב כאן יום אחד לפני פרוץ מלחמת העולם.
שיינה, אחותה של סבתא רבקה, מרגיעה אותה לגבי רוחות המלחמה המתקרבות, בהוראת אביהן. ההרגעה לא נשמעת לי כנה; נראה שהיא מנסה לחזק ולעודד גם את עצמה.
אינני מכיר את האיש ואת פועלו. הוא לא מנדב המון מידע בעצמו. איפה הוא נמצא? ב”בית מרגוע” שבו האתגר הוא לעלות במשקל?
וולוול, סבא זאב, גר בחיפה עם אחותו הגדולה ג’ניה, בעלה יעקב לוין ואחיו, בדירה ברחוב הילל 41. הרחוב השתנה מאז.
סבא זאב היגר לפלשתינה, סבל מהחמסין והמשיך להתעניין בחבריו מווילנה. אחד מהם, נייאך-נוח טרוצקי, צירף פתק למכתב ששלחה אחותו צילה, שהייתה חברה של סבתא רבקה. הפתק...
משתמע שנחום קריזובסקי לא היה עסוק במיוחד בקיץ 1939. במקום להתאמן בחתירה בנהר הוויליה, הוא התאמן בבריחה מגוי אנטישימי. למרות המצב הרעוע באירופה הוא סונט בסבא ...
סבתא רבקה התפרנסה בדוחק בתל-אביב וגרה בשכירות עם שותפות. נראה שאחת מהן, בשם שיינה, עברה לדירה אחרת, נסעה לבית הכרם שבירושלים אבל סובלת שם מבדידות או מדיכאון.
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
על פי עדותו, סבא זאב לא היה אחד הנעלבים, אלא להפך - הוא היה אחד המעליבים. נראה שבמכתב קודם הוא ביטא את חוסר שביעות רצונו מהקצב שבו חבריו שלחו לו עיתונים מווי...
אני לא מכיר את סימה שוסטר, אחיה וויטיה שגויס לצבא ואימם שכותבת כאן לסבא זאב. מוזכר כאן מיודענו קריזובסקי, שבעצמו מספר על משפחת שוסטר. התאריך לא ברור, אבל המל...
נראה שהכותב הוא אבא של סימה, המחברת של המכתב מ-1939-08-04. יש דמיון בין האנשים והאירועים שמוזכרים שם, ומכאן התיארוך של המכתב הזה.
נחום מספר על ההכנות בפולין למלחמה המתקרבת. כמה הערות שלו גורמות לחשוב שהוא לא לגמרי יופתע מהסכם ריבנטרופ־מולוטוב שייחתם שבועיים מאוחר יותר: הוא מציין שפולין ...
למי שיינה נתנה כסף? למה רבקה כעסה על כך כל-כך?
התאריך לא ידוע, אבל הכתב וסגנון הדף מזכיר מכתבים אחרים ששלחה שיינה בתקופה זו.
המצב בפולין הלך והתדרדר ב-1939. סבא זאב הבין שלא נשאר לו מה לחפש שם. ב-13 באפריל הוא עזב את אימו, אחיו וחבריו ויצא לפלשתינה אל אחיותיו ואל סבתא. חמישה חודשים...
הוריה של סבתא רבקה היו אמידים למדי. היא, לעומת זאת, חיה בתל אביב בצמצום רב.
תאריך לא ידוע
השולח הוא וולף פופקו, אבא של סבתא רבקה. להבנתנו, הוא נסע לדאצ’ה בטרקאי לפגוש את ילדיו (שיינה, הירש וחנה). כיוון שהם יצאו לטיול בחוף האגם, היו לו שעתיים פנויו...
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. הוא מספר כאן, במידה של סרקאזם, שהמצב באירופה מתדרדר (12 יום קודם הונגריה נגסה בצ’כוסלובקיה), המרד הערבי הג...
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. ב־1938 הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית, ובא עם אישתו רחל לבקר את רבקה בתל־אביב. אינני יודע מה רבקה חששה ל...
אבא של סבא זאב מת ממחלת ראות בה לקה עקב עבודתו במפעל ליצור צבעים. מודעת האבל נתנה לי עדות לגבי כתובתו של זאב. הבניין המשותף, עם החצר הפנימית והשער לרחוב מתאי...
ג’ניה ביקרה בווילנה לפני חג שבועות, לפני שאביה נפטר ב-1938-02-17, ואחרי שאחיה זאב השתחרר מהכלא. מכאן התאריך המשוער באביב 1937 - כי את התאריך על הדף אני לא מצ...
ב-24 בפברואר 1937, בעיר מגניטוגורסק שבהרי אורל, (עיר תעשייה/מחנה עבודה בבריה”מ) כתב השל קניגסברג את הגלויה הזו לאחיותיו ג’ניה (סבתא של גנית) ואסתר (אמא של רי...
מי השולחת? ומתי היא סיפרה את תלאותיה לסבתא רבקה?
סבתא רבקה התחתנה כי לחתן היה סרטיפקט לפלשתינה. על פי האגדה המשפחתית, סבתא דווקא מצאה חן בעיני החתן, שבניגוד למוסכם ביניהם, סירב להתגרש ממנה בארץ. אחרי שעלה א...
השל, אחיו הבכור של סבא זאב, כותב כאן מעיר התעשייה הסובייטית (או אולי מחנה העבודה) מגניטוגורסק שבהרי אורל. הוא כותב לאחותם ז’ניה, מתייחס לבעלה יעקב ולבנם דובר...
השל כותב לז’ניה על החיים נטולי-הסנטימנטים במגניטוגורסק, שמח שז’ניה ואסתר יכולות לעזור להורים בווילנה, דואג לזאב בכלא הפולני, ומצטער שהוא איננו יכול לעזור להו...
דיו ירוקה סבא זאב סיפר לי פעם על שני אחים קומוניסטים בפולין שרצו לחזות בגן העדן של ברית המועצות, אבל חששו שמא יש ממש בתעמולה הקפיטליסטית־אימפריאליסטית, על מש...
סבא זאב נתן לי את הטבלה הזו - ייתכן שבשנת 1986, אולי קודם - ולימד אותי כימייה וגם כתב קירילי
סבא זאב נפטר עם חוב על חשבון אגרת הטלוויזיה. הוא סירב לשלם ואמר: נראה אותם באים לבית-אבות ומחרימים לי את המקלט.
סבא זאב קרא את “הארץ”, לא את “דבר”. מדוע התגלגל לארכיון שלנו פרסום אגרסיבי, אפילו טיפה מאיים, שמוען למנדל גרבסקי מרחוב בצלאל 25?
הבעלים הגרמניים של בית החווה ברחוב סעדיה גאון גורשו לאוסטרליה בזמן מלחמת העולם. מה סבא רצה מהבעלים בפועל? יש טענה משפחתית שהוא חיבב בתי משפט.
סבא זאב סולק מן ההסתדרות כאשר התחיל להעסיק עובדים בבית המלאכה שלו, ובכך הצטרף למדכאי הפרולטריון. כאן אני רואה שגם קודם לכן היו לו אי-הסכמות עם הארגון, ששלט א...
סביר להניח שסבא זאב לא היה מרוצה מעליית דרגת המס שלו, ערער על כך, ונדחה.
הודות ליעל קאופמן מ”בנתיבי העפלה” נודע לנו על ארכיון ארוסלן שבו נשמר טופס הרישום של מרים וכן כמה מסמכים נוספים בהם היא מוזכרת.
תמורת לירה ארץ-ישראלית אחת, התירו רשויות המנדט להחזיק במקלט רדיו במשך שנה.
אולי נמצא כאן רמזים לעלות שכר הדירה של סבתא ומתי וכמה כסף היא העבירה דרך גינסטלונג.
סבא זאב, עולה מספר 57, בן 24, סוג ב/5 (מה זה?), עלה באוניה “בסרביה” ב-1939-04-18 חמישה ימים אחרי שעזב את וילנה.
מרים שמואלי לבית איזנפלד, נולדה ב-1929 ונפטרה ב-1997-12-22.
דודה סוניה, הלוא היא שרה איזנפלד, נולדה ב-1905 ונפטרה ב1990-08-26.
“הדודה מאפריקה” היא רוז, אחותן של דובה לביטוביץ’-פופקו וסוניה לביטוביץ’ אייזנפלד. בתה הילדה ונכדותיה מיקי וליליאן עלו ארצה.
סוניה ובתה מרים חצו את אירופה, שהו במחנות עקורים ונעו לדרום איטליה.
בעודה מחליפה חדרים שכורים במשך שנים, סבתא רבקה קיבלה מכתבים אצל משה פירון, רחוב הגשר 21.
סבא זאב סיפר לי פעם שהוא היה לחשן בתיאטרון. לא חשבתי על כך רבות כילד, אבל במכתבים מוזכר מדי פעם תיאטרון מיידים, ונראה שהייתה לפעילות בו משמעות רבה עבורו, יות...
כך נראית המצבה היום
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. ב־1938 הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית, ובא עם אישתו רחל לבקר את רבקה בתל־אביב. אינני יודע מה רבקה חששה ל...