מעטפה מהולנד - מרים שמואלי
שנת שבתון באמסטרדם
שנת שבתון באמסטרדם
ייתכן - אך לא בטוח - שהמעטפה שייכת למכתב
סוניה טנצר נולדה ב-1913 בווילנה. היא שרדה את השואה, היגרה למונטריאול ומתה ב-2005. מסתבר שהיא היתה חברה של סבתא רבקה.
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
שוסטר שולח תנחומים לזאב, מן הסתם על מותה של רבקה. ומכאן התאריך משוער לקיץ 1986.
מן הנוסח מסתמן שחנה היתה חברתם; זאב כנראה - קצת פחות.
כיוון שברכת השנה-טובה מופנית רק לזאב, אני מנחש שהיא נשלחה אחרי מות רבקה
התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.
התאריך על פי חותמת הדואר, אבל אינני בטוח שהמעטפה שייכת למכתב הזה, אבל מדובר באותו שולח, ויקטור שוסטר.
תאריך מקורב
תאריך משוער, לפי ההתייחסות העתידית ל-1976-03-02.
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
התאריך לא ידוע, ייתכן שספטמבר 1971. נשלח מקיבוץ סאסא, בדיוק כמו ה”שנה טובה” מ-1972
שיינה, שהיתה חברה ומטפלת של ישראל, ובעלה מנחם נסעו לטיול באיטליה (ולפי הגלויה, גם ליוון)
תאריך ללא ביסוס
תאריך ללא ביסוס
“שניפגש בקרוב, כל שרידי משפחתנו הקטנה”
מרים מזכירה כאן אירועים שהתרחשו בארץ ישראל מעט לפני 17 באוגוסט 1947, ומביעה חשש שסבתא (או אולי סבא, מין הנמען לא ברור מהטקסט) היתה מעורבת בהם.
על פי הסיפור, מרים שנולדה ב-1929-05-25 (לפחות לפי טופס הרישום שלה במחנה העקורים בלייפהיים) או אולי 1929-11-24 (לפי מסמך אחר בארכיון) נראתה צעירה מכפי גילה (1...
שמואל ורסס יצא לקפריסין בשליחות הג’וינט ללמד שם עברית. הוא מוסר עדכון לגבי סוניה ומרים ומתכוון “לחגוג את הגלות” - לא ממש הבנתי את הביטוי.
ניחשתי שהכותבת היא סוניה, אבל ההתייחסות לדוור, לחלון ולאימא-שתהיה-בריאה מפריך את הניחוש ייתכן שהכותב הוא וולף, אבא של רבקה - עליי להשוות כתבי יד. ובוודאי שהש...
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
נראה שבתו היא דבורה אלרן, שנפטרה לא מזמן. נראה שהוא לא גידל אותה, אלא פגש אותה רק פעם בשבוע.
“יש לי שני מקצועות: אכילה ושינה”
58473 קניגסברג זאב (32) 58474 קניגסברג רבקה (31) מרחוב מאז”ה 65 נכללו בפנקס הבוחרים לעיריה
אחרי יותר מחודשיים של המתנה ותסכול בקפריסין וארבעה שבועות לאחר שנשלח, הגיע מכתב מסבתא רבקה אל מרים וסוניה.
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
התאריך משוער כיוון שהפתק נכתב לפני המכתב הראשון שהגיע לקפריסין ב-1947-06-08
מכתב מרוז, הדודה מדרום אפריקה. אחותה המוזכרת כאן היא דודה סוניה, ואחותה של רבקה היא כמובן חנה.
התאריך מנוחש על פי זמן ההגעה לקפריסין 1947-04-01, והעובדה שגם סוניה נמצאת עדיין ב”קיבוץ” שאותו אפילו מרים עזבה לפני 1947-11-12.
מספיק! כבר עשרות פעמים ארזנו.
אינני זוכר איך היסקתי שהמכתב נכתב ברומא. אולי לפי התאריך.
מירה כותבת יידיש באותיות לטיניות. מוזר. היא כותבת על גלויה של תיירים, וזה מוזר אפילו יותר. מהי “דרישת השלום הרעה” שהיא קיבלה?
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
כנראה מרזה, הדודה מאפריקה, לא ברור באיזה יום בחודש ינואר. היא מתיחסת לכך שחנה נשארה בגרמניה בזמן שסוניה ומרים יצאו לאיטליה.
על אילו אירועים מסעירים בארץ ישראל מתייחסת מרים?
במכתב זה מירהלה מוסרת את כתובתה של חנה בבית ספר חקלאי באזור פגניץ בגרמניה, אחד מבתי הספר המתוארים בכתבה משנת 2013 בעיתון גרמני. הכתובת פוענחה תודות לפאביאן ד...
לפי כרטיסיה בארכיון ארולסן, מרים עזבה את לייפהים ב-1946-10-30 לעבר מילאנו ומשם להכשרה ב-Soriano.
ורסס כותב את המכתב הזה בערב יום כיפור, ומקווה לסיים את הדוקטורט עד חנוכה. אבל ממכתב אחר אנחנו יודעים שהוא המשיך להיגרר עד לפחות הקיץ הבא. נשמע כמו חומר ל-PhD...
מסתמן שהכותב איננו שלמה שמידט אלא שלמה אחר, שנשוי לתרצה, אבא לילד שמתחיל לדבר ב-1946, ואפילו מתייחס לשלמה שני. צריך לתקן את הכתוב בעמודים האחרים.
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
אונדזער אומשולדיקער בלוט
מרים מספרת על מחנה העקורים בלייפהיים. אנחנו יודעים שתקוותה שסבתא רבקה תסדר להם ניירות עלייה נכזבה, והן ניסו להעפיל ארצה ונתקעו בקפריסין.
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
מרים שולחת מכתב ממחנה העקורים בלייפהיים. היא חיה עם משפחתה בארץ לפני שנסעה לפולין לפני המלחמה, ומעולם לא ויתרה על האזרחות הפלשתינאית שלה. אילו רק היו נשארים ...
מה ביקשה סבתא מאברשה שגר אצל חיים לוין בווילנה אחרי המלחמה? לא נדע גם מי היא לובה שנפשה בצפת וחיפשה שם וילנאים וכתבה: “מאז שהפסקתי לשלוח מכתבים הביתה אני כלל...
אני משער שהמכתב נשלח בסוף 1945, כי בסוף 1944 חנה וסוניה עוד היו בליטא, ובסוף 1946 הן כבר היו באיטליה. לא זיהיתי מי הכותבת או איפה היא נמצאת.
תרגום לא-מקצועי. תיקונים יתקבלו בברכה. למשל, מה זה “גוט איבער”?
אולי נמצא כאן רמזים לעלות שכר הדירה של סבתא ומתי וכמה כסף היא העבירה דרך גינסטלונג.
הגלויה נכתבה ב 18.2 אבל מתייחסת למכתב מ 30.2? אני מפספס כאן משהו.
דודה סוניה היתה אחותה של דובה, אימא של סבתא רבקה. היא ובתה מירה שרדו את המלחמה, ולא יודעות עדיין איפה הבית שלהן. הן יצאו בקרוב למסע ארוך לארץ ישראל.
מה חיפשה חנה עבור סבא זאב? קרובי משפחה ששרדו?
ניחשתי כאן את התאריך ללא ביסוס. ייתכן שהגלויה הזו נשלחה עוד בקיץ 44 מיד לאחר השחרור. היא שולחת את הגלויה לכתובת הישנה של סבתא, טרם נישואיה.
אות החיים הראשון לאחר המלחמה שהגיע מחנה, אחותה הקטנה של סבתא רבקה.
גם הכתובה של סבתא וסבא נמצאת בארכיון
עם עלייתו ארצה, סבא זאב עבד כפועל בעסק של גיסו, יעקב לוין. בין השאר הוא השגיח בלילות על המכונות לחיתוך אבן. הוא סיפר שלפעמים הוא נרדם במפעל למרות הרעש האדיר....
יום קודם למשלוח המכתב, חיפה הופצצה בידי מעצמות הציר וגם בירושלים ובתל אביב היו אזעקות.
חנה בת ה-16 כותבת כאן לרבקה, אחותה הגדולה, על מעשיה בחופשת הקיץ ומעט על הכיבוש הסובייטי של וילנה. בעקבותיו היא צריכה לשפר את הרוסית ואת הליטאית שלה.
הירש=צבי פופקו מלא תקווה לקראת הקיץ הווילנאי.
וולף מספר כאן על התקופה בה הסובייטים החרימו את החנות שלו. בזכרונותיה, חנה מספרת:
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
חנה מספרת ש”כשסבא שמואל נפטר, עברה סבתא אסתר לגור אצלנו”. הסבתא אסתר, אימא של דובה, מוזכרת כאן.
נראה לי שהכותבות הן שיינה וחנה (בקטן).
אני חושב שהשולח הוא הירש, אחיה של סבתא, כי כתוב H. Pupko מאחור. עם זאת, אין כאן חתימה וכתב היד נראה מסודר פחות מבמכתבים אחרים שלו.
למרות שזה לא נאמר במפורש, נראה לי שהכותבת כאן היא דובה, אימא של סבתא רבקה, ולא וולף אביה בגלל כתב היד. לא ברור מהיידיש אם זה כותב או כותבת.
שנים אחר כך, כשבית המלאכה של סבא זאב היה ברחוב יפו-תל־אביב, דנילוב היה השותף שלו. ייתכן שמדובר באותו אדם ששלח ברכת שנה טובה לסבתא ולחברות שלה.
כמו כן כותבת כאן נחמה, שהיתה עובדת שכירה צעירה וגרה בבית פופקו שנים רבות. חנה מספרת שנחמה ביקשה מוולף ודובה פופקו לערוך את חתונתה בביתם, כפי שהם עשו קודם לכן...
הזמנה הקודמת, ביולי, לא התממשה.
וולף, אביה של סבתא רבקה, מעביר לה מחמאה. אינני יודע אם “שרה” זו היא דודה סוניה, כיוון שבאותה עת סוניה כבר חזרה לווילנה, ולא היתה עם רבקה.
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
בתחתית הגלויה יש כמה מילים נדירות בכתב ידה של דובה, אימא של סבתא רבקה.
אפי ניחש שהשולח הוא הירש פורודומינסקי ממקימי תיאטרון מיידים. גם על פי שמו הפרטי הירש/הירשל, שנת הלידה (1913, שנה לפני סבא זאב).
גם כאן מוזכרת הלוואה או שתיים של מאה לירות; לא הצלחתי להבין לגמרי.
הגלויה מתייחסת לסיום הלימודים הקרב של הירש, שהוא עצמו הזכיר שבועיים קודם. למדתי ממנה שסבא זאב קיבל הלוואה של 100 פונטים (לירות) מדודה סוניה בטרם היא חזרה לוו...
לדובה, אימא של סבתא רבקה, היו שלוש אחיות שגרו בווילנה: ריבה, סוניה ובלומה, אח הסל שגר בכפר, והאחות רוזה שגרה בדרום אפריקה. ייתכן שבמכתב הזה וולף מתאר את צרות...
בגלויה הזו יש התייחסות לגינסטלונג, שחודשיים קודם ביקש מסבתא להעביר דרכו כסף לווילנה. אבל כאן וולף מבקש מסבתא רבקה לא להצטמצם. הוא מציין ששרהל (דודה סוניה, אנ...
תאריך משוער
קשה לנחש על איזו נסיעה ויתרה שיינה כדי לרצות את הוריה. מי יודע, אולי היא היתה ניצלת (אבל אז לא היתה עוזרת לחנה להינצל)
תאריך משוער, בעזרת חותמת הדואר החלקית.
כשנה אחרי העברת הכסף הקודמת, אייזיק גינסטלונג מזרז את סבתא רבקה להעביר עוד.
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
נראה שחליפת המכתבים הידררדה במיוחד. המשפחה בווילנה שלחה ב־18 בדצמבר ב־21:40 בערב, מברק תמציתי לסבתא. הוא התקבל בתל אביב למחרת בבוקר.
אני יכול רק לנחש כמה מתוסכלת היתה סבתא רבקה כשהיא קיבל מדי כמה ימים מכתבים ששואלים מדוע היא איננה כותבת.
הירש שוב כותב בעברית, ונשמע נואש יותר. “אני חושב לגמור את בית-ספרי ולנסוע לא”י כי אין לי דרך אחרת”: אמר, צדק ולא זכה.
נראה שפרוץ מלחמת העולם חיבל באמינות הדואר. כמה שבועות חלפו בלי אות חיים מסבתא רבקה והנשארים בווילנה דואגים.
המלחמה החלה. וילנה בשלווה יחסית, באזור ההשפעה הסובייטית. כנראה מטעמי צנזורה צבאית אין יותר מכתבים, אלא רק גלויות. זו כתובה בידי האח הירש (צבי) בפולנית ולא בי...
עדיין אינני יודע מיהו משה, שכותב כאן יום אחד לפני פרוץ מלחמת העולם.
שיינה, אחותה של סבתא רבקה, מרגיעה אותה לגבי רוחות המלחמה המתקרבות, בהוראת אביהן. ההרגעה לא נשמעת לי כנה; נראה שהיא מנסה לחזק ולעודד גם את עצמה.
אינני מכיר את האיש ואת פועלו. הוא לא מנדב המון מידע בעצמו. איפה הוא נמצא? ב”בית מרגוע” שבו האתגר הוא לעלות במשקל?
סבתא רבקה התפרנסה בדוחק בתל-אביב וגרה בשכירות עם שותפות. נראה שאחת מהן, בשם שיינה, עברה לדירה אחרת, נסעה לבית הכרם שבירושלים אבל סובלת שם מבדידות או מדיכאון.
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
למי שיינה נתנה כסף? למה רבקה כעסה על כך כל-כך?
התאריך לא ידוע, אבל הכתב וסגנון הדף מזכיר מכתבים אחרים ששלחה שיינה בתקופה זו.
הוריה של סבתא רבקה היו אמידים למדי. היא, לעומת זאת, חיה בתל אביב בצמצום רב.
השולח הוא וולף פופקו, אבא של סבתא רבקה. להבנתנו, הוא נסע לדאצ’ה בטרקאי לפגוש את ילדיו (שיינה, הירש וחנה). כיוון שהם יצאו לטיול בחוף האגם, היו לו שעתיים פנויו...
מי השולחת? ומתי היא סיפרה את תלאותיה לסבתא רבקה?
סבתא רבקה התחתנה כי לחתן היה סרטיפקט לפלשתינה. על פי האגדה המשפחתית, סבתא דווקא מצאה חן בעיני החתן, שבניגוד למוסכם ביניהם, סירב להתגרש ממנה בארץ. אחרי שעלה א...
מכתב מאוחר מטוליק וסווטה. לפי מכתב ששלח ויקטור שוסטר שנה קודם, כאשר טוליק היה בשנת לימודיו הרביעית, אלו הם נכדו ובתו. המכתב הגיע כשסבא כבר גר בבית האבות בשלו...
התאריך לא ידוע, אבל ממכתב אחר מסתבר שטוליק היה בשנה חמישית בשנת 1994. מכאן שמכתב זה נשלח בשנת 1993.
התאריך משוער לפי מכתב אחר מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר שזאב הזמין את סווטה וטוליק (בתו ונכדו של ויקטור) לביקור בישראל.
התאריך משוער לפי מכתב מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר את הביקור בארץ.
ייתכן - אך לא בטוח - שהמעטפה שייכת למכתב
שרבוטים של עמיר.
אין לי מושג מי זה מוטקה או מאיפה הוא כותב. אולי מרוסיה?
סוניה טנצר נולדה ב-1913 בווילנה. היא שרדה את השואה, היגרה למונטריאול ומתה ב-2005. מסתבר שהיא היתה חברה של סבתא רבקה.
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
שוסטר שולח תנחומים לזאב, מן הסתם על מותה של רבקה. ומכאן התאריך משוער לקיץ 1986.
מן הנוסח מסתמן שחנה היתה חברתם; זאב כנראה - קצת פחות.
סבא זאב נתן לי את הטבלה הזו - ייתכן שבשנת 1986, אולי קודם - ולימד אותי כימייה וגם כתב קירילי
כיוון שברכת השנה-טובה מופנית רק לזאב, אני מנחש שהיא נשלחה אחרי מות רבקה
מן הכתוב כאן מתברר שוויצקה הוא חבר לכיתה של סבא זאב. כמה חבל שהוא לא פירט כאן על חייו בברית המועצות וכיצד הוא עבר את המלחמה? מעניין מה הוא ביקש מזאב, כנראה ל...
התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.
התאריך על פי חותמת הדואר, אבל אינני בטוח שהמעטפה שייכת למכתב הזה, אבל מדובר באותו שולח, ויקטור שוסטר.
התאריך משוער, אבל בזכות האזכור לאולימפיאדת מוסקבה ברור שמדובר מעט לפני קיץ 1980. החתימה כ”וויטיה” מאשרת שוויקטור הוא אכן ויטיה שוסטר, אחיה של סימה וחבר של סב...
תאריך מקורב
תאריך משוער, לפי ההתייחסות העתידית ל-1976-03-02.
מעניין מתי ולמה זאב כתב את כתובתיהם של אחיו של יעקב שפירא: Beno, Oscar & Franka
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
התאריך לא ידוע, ייתכן שספטמבר 1971. נשלח מקיבוץ סאסא, בדיוק כמו ה”שנה טובה” מ-1972
רשימת כתובות של קרובים ומכרים. מדוע נשמרה בארכיון?
עזרה בתמלול תתקבל בשמחה. לאן כותב הגלויה מתכוון לחזור ביום המחרת?
מחברת לימודי פיזיקה של סבא זאב, מתאריך לא ידוע. ייתכן כאשר ניסה ללמוד בהתכתבות לתואר אקדמי.
סבא זאב מעולם לא התיימר להיות חייל אמיץ. כאן טוראי מילואים בן 43.
במברק הזה סבא זאב רומז לסבתא רבקה שאחותה חנה תבוא ביום ראשון הקרוב. חנה באה באוניית נוסעים רגילה בלי סרטיפיקט. ה”עניין שסודר” היה איזו קומבינה בנמל חיפה שהבט...
סבא זאב נפטר עם חוב על חשבון אגרת הטלוויזיה. הוא סירב לשלם ואמר: נראה אותם באים לבית-אבות ומחרימים לי את המקלט.
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
סבא זאב קרא את “הארץ”, לא את “דבר”. מדוע התגלגל לארכיון שלנו פרסום אגרסיבי, אפילו טיפה מאיים, שמוען למנדל גרבסקי מרחוב בצלאל 25?
58473 קניגסברג זאב (32) 58474 קניגסברג רבקה (31) מרחוב מאז”ה 65 נכללו בפנקס הבוחרים לעיריה
הבעלים הגרמניים של בית החווה ברחוב סעדיה גאון גורשו לאוסטרליה בזמן מלחמת העולם. מה סבא רצה מהבעלים בפועל? יש טענה משפחתית שהוא חיבב בתי משפט.
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
התאריך משוער כיוון שהפתק נכתב לפני המכתב הראשון שהגיע לקפריסין ב-1947-06-08
סבא זאב סולק מן ההסתדרות כאשר התחיל להעסיק עובדים בבית המלאכה שלו, ובכך הצטרף למדכאי הפרולטריון. כאן אני רואה שגם קודם לכן היו לו אי-הסכמות עם הארגון, ששלט א...
סביר להניח שסבא זאב לא היה מרוצה מעליית דרגת המס שלו, ערער על כך, ונדחה.
מסתמן שהכותב איננו שלמה שמידט אלא שלמה אחר, שנשוי לתרצה, אבא לילד שמתחיל לדבר ב-1946, ואפילו מתייחס לשלמה שני. צריך לתקן את הכתוב בעמודים האחרים.
תמורת לירה ארץ-ישראלית אחת, התירו רשויות המנדט להחזיק במקלט רדיו במשך שנה.
הגלויה נכתבה ב 18.2 אבל מתייחסת למכתב מ 30.2? אני מפספס כאן משהו.
נראה שסבא זאב פנה למוסקבה כדי לברר אם קרובי משפחתו הצליחו לברוח מזרחה. אינני יודע אם הוא מנה קרובים שאותם חיפש, או שאל על כל קניגסברג במוסקבה. התשובה כוללת ש...
גם הכתובה של סבתא וסבא נמצאת בארכיון
עם עלייתו ארצה, סבא זאב עבד כפועל בעסק של גיסו, יעקב לוין. בין השאר הוא השגיח בלילות על המכונות לחיתוך אבן. הוא סיפר שלפעמים הוא נרדם במפעל למרות הרעש האדיר....
חנה בת ה-16 כותבת כאן לרבקה, אחותה הגדולה, על מעשיה בחופשת הקיץ ומעט על הכיבוש הסובייטי של וילנה. בעקבותיו היא צריכה לשפר את הרוסית ואת הליטאית שלה.
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
בתחתית הגלויה יש כמה מילים נדירות בכתב ידה של דובה, אימא של סבתא רבקה.
התאריך משוער (המלחמה התחילה, אבל יש עדיין קשר מכתבים עם וילנה) וכן מוזכר מכתב מהירש (כנראה פורודומינסקי, מתיאטרון מיידים). מוזכר גם עדכון מווילנה מתאריך 6/VI...
אפי ניחש שהשולח הוא הירש פורודומינסקי ממקימי תיאטרון מיידים. גם על פי שמו הפרטי הירש/הירשל, שנת הלידה (1913, שנה לפני סבא זאב).
גם כאן מוזכרת הלוואה או שתיים של מאה לירות; לא הצלחתי להבין לגמרי.
הגלויה מתייחסת לסיום הלימודים הקרב של הירש, שהוא עצמו הזכיר שבועיים קודם. למדתי ממנה שסבא זאב קיבל הלוואה של 100 פונטים (לירות) מדודה סוניה בטרם היא חזרה לוו...
קשה לנחש על איזו נסיעה ויתרה שיינה כדי לרצות את הוריה. מי יודע, אולי היא היתה ניצלת (אבל אז לא היתה עוזרת לחנה להינצל)
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
על פי עדותו, סבא זאב לא היה אחד הנעלבים, אלא להפך - הוא היה אחד המעליבים. נראה שבמכתב קודם הוא ביטא את חוסר שביעות רצונו מהקצב שבו חבריו שלחו לו עיתונים מווי...
אני לא מכיר את סימה שוסטר, אחיה וויטיה שגויס לצבא ואימם שכותבת כאן לסבא זאב. מוזכר כאן מיודענו קריזובסקי, שבעצמו מספר על משפחת שוסטר. התאריך לא ברור, אבל המל...
נראה שהכותב הוא אבא של סימה, המחברת של המכתב מ-1939-08-04. יש דמיון בין האנשים והאירועים שמוזכרים שם, ומכאן התיארוך של המכתב הזה.
למי שיינה נתנה כסף? למה רבקה כעסה על כך כל-כך?
התאריך לא ידוע, אבל הכתב וסגנון הדף מזכיר מכתבים אחרים ששלחה שיינה בתקופה זו.
סבא זאב, עולה מספר 57, בן 24, סוג ב/5 (מה זה?), עלה באוניה “בסרביה” ב-1939-04-18 חמישה ימים אחרי שעזב את וילנה.
ג’ניה ביקרה בווילנה לפני חג שבועות, לפני שאביה נפטר ב-1938-02-17, ואחרי שאחיה זאב השתחרר מהכלא. מכאן התאריך המשוער באביב 1937 - כי את התאריך על הדף אני לא מצ...
השל, אחיו הבכור של סבא זאב, כותב כאן מעיר התעשייה הסובייטית (או אולי מחנה העבודה) מגניטוגורסק שבהרי אורל. הוא כותב לאחותם ז’ניה, מתייחס לבעלה יעקב ולבנם דובר...
השל כותב לז’ניה על החיים נטולי-הסנטימנטים במגניטוגורסק, שמח שז’ניה ואסתר יכולות לעזור להורים בווילנה, דואג לזאב בכלא הפולני, ומצטער שהוא איננו יכול לעזור להו...
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
מעניין מתי ולמה זאב כתב את כתובתיהם של אחיו של יעקב שפירא: Beno, Oscar & Franka
שיינה, שהיתה חברה ומטפלת של ישראל, ובעלה מנחם נסעו לטיול באיטליה (ולפי הגלויה, גם ליוון)
במברק הזה סבא זאב רומז לסבתא רבקה שאחותה חנה תבוא ביום ראשון הקרוב. חנה באה באוניית נוסעים רגילה בלי סרטיפיקט. ה”עניין שסודר” היה איזו קומבינה בנמל חיפה שהבט...
תאריך ללא ביסוס
שנת המשלוח לא כתובה בבירור, אבל אין ספק שהיא 1947 בגלל האזכור לצמר ולוורסס.
ניחשתי שהכותבת היא סוניה, אבל ההתייחסות לדוור, לחלון ולאימא-שתהיה-בריאה מפריך את הניחוש ייתכן שהכותב הוא וולף, אבא של רבקה - עליי להשוות כתבי יד. ובוודאי שהש...
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
“יש לי שני מקצועות: אכילה ושינה”
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
מכתב מרוז, הדודה מדרום אפריקה. אחותה המוזכרת כאן היא דודה סוניה, ואחותה של רבקה היא כמובן חנה.
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
כנראה מרזה, הדודה מאפריקה, לא ברור באיזה יום בחודש ינואר. היא מתיחסת לכך שחנה נשארה בגרמניה בזמן שסוניה ומרים יצאו לאיטליה.
במכתב זה מירהלה מוסרת את כתובתה של חנה בבית ספר חקלאי באזור פגניץ בגרמניה, אחד מבתי הספר המתוארים בכתבה משנת 2013 בעיתון גרמני. הכתובת פוענחה תודות לפאביאן ד...
לפי כרטיסיה בארכיון ארולסן, מרים עזבה את לייפהים ב-1946-10-30 לעבר מילאנו ומשם להכשרה ב-Soriano.
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
אונדזער אומשולדיקער בלוט
מרים מספרת על מחנה העקורים בלייפהיים. אנחנו יודעים שתקוותה שסבתא רבקה תסדר להם ניירות עלייה נכזבה, והן ניסו להעפיל ארצה ונתקעו בקפריסין.
חנה הצליחה לצאת מברית המועצות אל פולין. כעת היא נמצאת בולבז’יך שקרובה לגבול הצ’כוסלובקי. היא רומזת שהיא לא תישאר שם זמן רב - היא תחצה את הגבול ותגיע לגרמניה,...
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
הגלויה נכתבה ב 18.2 אבל מתייחסת למכתב מ 30.2? אני מפספס כאן משהו.
מה חיפשה חנה עבור סבא זאב? קרובי משפחה ששרדו?
ניחשתי כאן את התאריך ללא ביסוס. ייתכן שהגלויה הזו נשלחה עוד בקיץ 44 מיד לאחר השחרור. היא שולחת את הגלויה לכתובת הישנה של סבתא, טרם נישואיה.
אות החיים הראשון לאחר המלחמה שהגיע מחנה, אחותה הקטנה של סבתא רבקה.
חנה בת ה-16 כותבת כאן לרבקה, אחותה הגדולה, על מעשיה בחופשת הקיץ ומעט על הכיבוש הסובייטי של וילנה. בעקבותיו היא צריכה לשפר את הרוסית ואת הליטאית שלה.
נראה לי שהכותבות הן שיינה וחנה (בקטן).
כמו כן כותבת כאן נחמה, שהיתה עובדת שכירה צעירה וגרה בבית פופקו שנים רבות. חנה מספרת שנחמה ביקשה מוולף ודובה פופקו לערוך את חתונתה בביתם, כפי שהם עשו קודם לכן...
חנה, אחותה הקטנה של סבתא רבקה, בת 14 וכותבת לה גלויה באנגלית לא־מושלמת. אולי כדי להתאמן בשפה חדשה שלומדים בבית הספר, ואולי כדי להאיץ את המעבר דרך הצנזורה הצב...
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
התאריך לא ברור, אבל מכיוון שהכתב הוא של גננת ולא של ילד מדובר כנראה בספטמבר 1949 בגן של שרה פרל
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
מרים מזכירה כאן אירועים שהתרחשו בארץ ישראל מעט לפני 17 באוגוסט 1947, ומביעה חשש שסבתא (או אולי סבא, מין הנמען לא ברור מהטקסט) היתה מעורבת בהם.
על פי הסיפור, מרים שנולדה ב-1929-05-25 (לפחות לפי טופס הרישום שלה במחנה העקורים בלייפהיים) או אולי 1929-11-24 (לפי מסמך אחר בארכיון) נראתה צעירה מכפי גילה (1...
שנת המשלוח לא כתובה בבירור, אבל אין ספק שהיא 1947 בגלל האזכור לצמר ולוורסס.
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
אחרי יותר מחודשיים של המתנה ותסכול בקפריסין וארבעה שבועות לאחר שנשלח, הגיע מכתב מסבתא רבקה אל מרים וסוניה.
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
מכתב מרוז, הדודה מדרום אפריקה. אחותה המוזכרת כאן היא דודה סוניה, ואחותה של רבקה היא כמובן חנה.
מירה כותבת יידיש באותיות לטיניות. מוזר. היא כותבת על גלויה של תיירים, וזה מוזר אפילו יותר. מהי “דרישת השלום הרעה” שהיא קיבלה?
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
שמעון ביג (גיסו של סבא זאב) מבשר לזאב ורבקה שבתל-אביב על הולדת בתו אסיה בחיפה.
על אילו אירועים מסעירים בארץ ישראל מתייחסת מרים?
במכתב זה מירהלה מוסרת את כתובתה של חנה בבית ספר חקלאי באזור פגניץ בגרמניה, אחד מבתי הספר המתוארים בכתבה משנת 2013 בעיתון גרמני. הכתובת פוענחה תודות לפאביאן ד...
ורסס כותב את המכתב הזה בערב יום כיפור, ומקווה לסיים את הדוקטורט עד חנוכה. אבל ממכתב אחר אנחנו יודעים שהוא המשיך להיגרר עד לפחות הקיץ הבא. נשמע כמו חומר ל-PhD...
ריבה בת השמונה מזמינה את ישראל (בן שנתיים) לכתוב בדיוק מתי הוא בא לבקר.
מסתמן שהכותב איננו שלמה שמידט אלא שלמה אחר, שנשוי לתרצה, אבא לילד שמתחיל לדבר ב-1946, ואפילו מתייחס לשלמה שני. צריך לתקן את הכתוב בעמודים האחרים.
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
ריבה בת ה־8, מזמינה בעברית יפה וגבוהה את ישראל, בן דודהּ בן השנתיים, לטייל בחיפה.
חנה הצליחה לצאת מברית המועצות אל פולין. כעת היא נמצאת בולבז’יך שקרובה לגבול הצ’כוסלובקי. היא רומזת שהיא לא תישאר שם זמן רב - היא תחצה את הגבול ותגיע לגרמניה,...
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
מה ביקשה סבתא מאברשה שגר אצל חיים לוין בווילנה אחרי המלחמה? לא נדע גם מי היא לובה שנפשה בצפת וחיפשה שם וילנאים וכתבה: “מאז שהפסקתי לשלוח מכתבים הביתה אני כלל...
הגלויה נכתבה ב 18.2 אבל מתייחסת למכתב מ 30.2? אני מפספס כאן משהו.
וולף ודובה פופקו נרצחו בראשית יולי 1944 עם חיסול מחנה ה.ק.פ. חודש מאוחר יותר נולד נכדם הראשון בתל־אביב. ורסס קושר במכתב שמוצג כאן בין שני האירועים, ממש כמו ש...
התאריך לא ידוע, אבל ממכתב אחר מסתבר שטוליק היה בשנה חמישית בשנת 1994. מכאן שמכתב זה נשלח בשנת 1993.
התאריך משוער לפי מכתב אחר מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר שזאב הזמין את סווטה וטוליק (בתו ונכדו של ויקטור) לביקור בישראל.
התאריך משוער לפי מכתב מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר את הביקור בארץ.
שנת שבתון באמסטרדם
ייתכן - אך לא בטוח - שהמעטפה שייכת למכתב
שרבוטים של עמיר.
שוסטר שולח תנחומים לזאב, מן הסתם על מותה של רבקה. ומכאן התאריך משוער לקיץ 1986.
כיוון שברכת השנה-טובה מופנית רק לזאב, אני מנחש שהיא נשלחה אחרי מות רבקה
מן הכתוב כאן מתברר שוויצקה הוא חבר לכיתה של סבא זאב. כמה חבל שהוא לא פירט כאן על חייו בברית המועצות וכיצד הוא עבר את המלחמה? מעניין מה הוא ביקש מזאב, כנראה ל...
התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.
התאריך על פי חותמת הדואר, אבל אינני בטוח שהמעטפה שייכת למכתב הזה, אבל מדובר באותו שולח, ויקטור שוסטר.
התאריך משוער, אבל בזכות האזכור לאולימפיאדת מוסקבה ברור שמדובר מעט לפני קיץ 1980. החתימה כ”וויטיה” מאשרת שוויקטור הוא אכן ויטיה שוסטר, אחיה של סימה וחבר של סב...
תאריך משוער, לפי ההתייחסות העתידית ל-1976-03-02.
מעניין מתי ולמה זאב כתב את כתובתיהם של אחיו של יעקב שפירא: Beno, Oscar & Franka
התאריך לא ידוע, ייתכן שספטמבר 1971. נשלח מקיבוץ סאסא, בדיוק כמו ה”שנה טובה” מ-1972
רשימת כתובות של קרובים ומכרים. מדוע נשמרה בארכיון?
מחברת לימודי פיזיקה של סבא זאב, מתאריך לא ידוע. ייתכן כאשר ניסה ללמוד בהתכתבות לתואר אקדמי.
תאריך לא ידוע. משוער ע”פ כיתה א’ של דורית. השולחת לא מזוהה.
מי היא השולחת? אחות של הנמענת לייקה? ו מי הם ילדיה פולצ’קה ואדיק? נראה שהיא נשארה בברית המועצות, והם עלו ארצה. ואיך הגיע המכתב אל הארכיון?
תאריך ללא ביסוס
התאריך לא ברור, אבל מכיוון שהכתב הוא של גננת ולא של ילד מדובר כנראה בספטמבר 1949 בגן של שרה פרל
תאריך לא ידוע, אבל נרמז שמלחמת השחרור עדיין מתחוללת. הכפר אל-ג’ליל נכבש ב-1947-04-03. זכור לי במעומעם שמרים סיפרה לי שהיא באה לגליל ים מעט אחר כך.
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
תאריך ללא ביסוס
נראה שזה עמוד שני של מכתב
ניחשתי שהכותבת היא סוניה, אבל ההתייחסות לדוור, לחלון ולאימא-שתהיה-בריאה מפריך את הניחוש ייתכן שהכותב הוא וולף, אבא של רבקה - עליי להשוות כתבי יד. ובוודאי שהש...
“יש לי שני מקצועות: אכילה ושינה”
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
התאריך מנוחש על פי זמן ההגעה לקפריסין 1947-04-01, והעובדה שגם סוניה נמצאת עדיין ב”קיבוץ” שאותו אפילו מרים עזבה לפני 1947-11-12.
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
אני משער שהמכתב נשלח בסוף 1945, כי בסוף 1944 חנה וסוניה עוד היו בליטא, ובסוף 1946 הן כבר היו באיטליה. לא זיהיתי מי הכותבת או איפה היא נמצאת.
דודה סוניה היתה אחותה של דובה, אימא של סבתא רבקה. היא ובתה מירה שרדו את המלחמה, ולא יודעות עדיין איפה הבית שלהן. הן יצאו בקרוב למסע ארוך לארץ ישראל.
ניחשתי כאן את התאריך ללא ביסוס. ייתכן שהגלויה הזו נשלחה עוד בקיץ 44 מיד לאחר השחרור. היא שולחת את הגלויה לכתובת הישנה של סבתא, טרם נישואיה.
למרות שזה לא נאמר במפורש, נראה לי שהכותבת כאן היא דובה, אימא של סבתא רבקה, ולא וולף אביה בגלל כתב היד. לא ברור מהיידיש אם זה כותב או כותבת.
התאריך משוער (המלחמה התחילה, אבל יש עדיין קשר מכתבים עם וילנה) וכן מוזכר מכתב מהירש (כנראה פורודומינסקי, מתיאטרון מיידים). מוזכר גם עדכון מווילנה מתאריך 6/VI...
לדובה, אימא של סבתא רבקה, היו שלוש אחיות שגרו בווילנה: ריבה, סוניה ובלומה, אח הסל שגר בכפר, והאחות רוזה שגרה בדרום אפריקה. ייתכן שבמכתב הזה וולף מתאר את צרות...
תאריך משוער
אני לא מכיר את סימה שוסטר, אחיה וויטיה שגויס לצבא ואימם שכותבת כאן לסבא זאב. מוזכר כאן מיודענו קריזובסקי, שבעצמו מספר על משפחת שוסטר. התאריך לא ברור, אבל המל...
נראה שהכותב הוא אבא של סימה, המחברת של המכתב מ-1939-08-04. יש דמיון בין האנשים והאירועים שמוזכרים שם, ומכאן התיארוך של המכתב הזה.
התאריך לא ידוע, אבל הכתב וסגנון הדף מזכיר מכתבים אחרים ששלחה שיינה בתקופה זו.
תאריך לא ידוע
השולח הוא וולף פופקו, אבא של סבתא רבקה. להבנתנו, הוא נסע לדאצ’ה בטרקאי לפגוש את ילדיו (שיינה, הירש וחנה). כיוון שהם יצאו לטיול בחוף האגם, היו לו שעתיים פנויו...
מי השולחת? ומתי היא סיפרה את תלאותיה לסבתא רבקה?
מרים שמואלי לבית איזנפלד, נולדה ב-1929 ונפטרה ב-1997-12-22.
שנת שבתון באמסטרדם
תאריך לא ידוע, אבל נרמז שמלחמת השחרור עדיין מתחוללת. הכפר אל-ג’ליל נכבש ב-1947-04-03. זכור לי במעומעם שמרים סיפרה לי שהיא באה לגליל ים מעט אחר כך.
נראה שזה עמוד שני של מכתב
“שניפגש בקרוב, כל שרידי משפחתנו הקטנה”
מרים מזכירה כאן אירועים שהתרחשו בארץ ישראל מעט לפני 17 באוגוסט 1947, ומביעה חשש שסבתא (או אולי סבא, מין הנמען לא ברור מהטקסט) היתה מעורבת בהם.
על פי הסיפור, מרים שנולדה ב-1929-05-25 (לפחות לפי טופס הרישום שלה במחנה העקורים בלייפהיים) או אולי 1929-11-24 (לפי מסמך אחר בארכיון) נראתה צעירה מכפי גילה (1...
שנת המשלוח לא כתובה בבירור, אבל אין ספק שהיא 1947 בגלל האזכור לצמר ולוורסס.
שמואל ורסס יצא לקפריסין בשליחות הג’וינט ללמד שם עברית. הוא מוסר עדכון לגבי סוניה ומרים ומתכוון “לחגוג את הגלות” - לא ממש הבנתי את הביטוי.
אחרי יותר מחודשיים של המתנה ותסכול בקפריסין וארבעה שבועות לאחר שנשלח, הגיע מכתב מסבתא רבקה אל מרים וסוניה.
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
התאריך מנוחש על פי זמן ההגעה לקפריסין 1947-04-01, והעובדה שגם סוניה נמצאת עדיין ב”קיבוץ” שאותו אפילו מרים עזבה לפני 1947-11-12.
סוניה ובתה מרים חצו את אירופה, שהו במחנות עקורים ונעו לדרום איטליה.
אינני זוכר איך היסקתי שהמכתב נכתב ברומא. אולי לפי התאריך.
מירה כותבת יידיש באותיות לטיניות. מוזר. היא כותבת על גלויה של תיירים, וזה מוזר אפילו יותר. מהי “דרישת השלום הרעה” שהיא קיבלה?
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
על אילו אירועים מסעירים בארץ ישראל מתייחסת מרים?
לפי כרטיסיה בארכיון ארולסן, מרים עזבה את לייפהים ב-1946-10-30 לעבר מילאנו ומשם להכשרה ב-Soriano.
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
אונדזער אומשולדיקער בלוט
מרים מספרת על מחנה העקורים בלייפהיים. אנחנו יודעים שתקוותה שסבתא רבקה תסדר להם ניירות עלייה נכזבה, והן ניסו להעפיל ארצה ונתקעו בקפריסין.
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
מרים שולחת מכתב ממחנה העקורים בלייפהיים. היא חיה עם משפחתה בארץ לפני שנסעה לפולין לפני המלחמה, ומעולם לא ויתרה על האזרחות הפלשתינאית שלה. אילו רק היו נשארים ...
הודות ליעל קאופמן מ”בנתיבי העפלה” נודע לנו על ארכיון ארוסלן שבו נשמר טופס הרישום של מרים וכן כמה מסמכים נוספים בהם היא מוזכרת.
כך נראית המצבה היום
דודה סוניה, הלוא היא שרה איזנפלד, נולדה ב-1905 ונפטרה ב1990-08-26.
תאריך לא ידוע, אבל נרמז שמלחמת השחרור עדיין מתחוללת. הכפר אל-ג’ליל נכבש ב-1947-04-03. זכור לי במעומעם שמרים סיפרה לי שהיא באה לגליל ים מעט אחר כך.
תאריך ללא ביסוס
“שניפגש בקרוב, כל שרידי משפחתנו הקטנה”
שנת המשלוח לא כתובה בבירור, אבל אין ספק שהיא 1947 בגלל האזכור לצמר ולוורסס.
שמואל ורסס יצא לקפריסין בשליחות הג’וינט ללמד שם עברית. הוא מוסר עדכון לגבי סוניה ומרים ומתכוון “לחגוג את הגלות” - לא ממש הבנתי את הביטוי.
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
“יש לי שני מקצועות: אכילה ושינה”
מכתב מרוז, הדודה מדרום אפריקה. אחותה המוזכרת כאן היא דודה סוניה, ואחותה של רבקה היא כמובן חנה.
מספיק! כבר עשרות פעמים ארזנו.
סוניה ובתה מרים חצו את אירופה, שהו במחנות עקורים ונעו לדרום איטליה.
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
כנראה מרזה, הדודה מאפריקה, לא ברור באיזה יום בחודש ינואר. היא מתיחסת לכך שחנה נשארה בגרמניה בזמן שסוניה ומרים יצאו לאיטליה.
אונדזער אומשולדיקער בלוט
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
מרים שולחת מכתב ממחנה העקורים בלייפהיים. היא חיה עם משפחתה בארץ לפני שנסעה לפולין לפני המלחמה, ומעולם לא ויתרה על האזרחות הפלשתינאית שלה. אילו רק היו נשארים ...
דודה סוניה היתה אחותה של דובה, אימא של סבתא רבקה. היא ובתה מירה שרדו את המלחמה, ולא יודעות עדיין איפה הבית שלהן. הן יצאו בקרוב למסע ארוך לארץ ישראל.
מה חיפשה חנה עבור סבא זאב? קרובי משפחה ששרדו?
אני חושב שהשולח הוא הירש, אחיה של סבתא, כי כתוב H. Pupko מאחור. עם זאת, אין כאן חתימה וכתב היד נראה מסודר פחות מבמכתבים אחרים שלו.
גם כאן מוזכרת הלוואה או שתיים של מאה לירות; לא הצלחתי להבין לגמרי.
הגלויה מתייחסת לסיום הלימודים הקרב של הירש, שהוא עצמו הזכיר שבועיים קודם. למדתי ממנה שסבא זאב קיבל הלוואה של 100 פונטים (לירות) מדודה סוניה בטרם היא חזרה לוו...
לדובה, אימא של סבתא רבקה, היו שלוש אחיות שגרו בווילנה: ריבה, סוניה ובלומה, אח הסל שגר בכפר, והאחות רוזה שגרה בדרום אפריקה. ייתכן שבמכתב הזה וולף מתאר את צרות...
בגלויה הזו יש התייחסות לגינסטלונג, שחודשיים קודם ביקש מסבתא להעביר דרכו כסף לווילנה. אבל כאן וולף מבקש מסבתא רבקה לא להצטמצם. הוא מציין ששרהל (דודה סוניה, אנ...
השולח הוא וולף פופקו, אבא של סבתא רבקה. להבנתנו, הוא נסע לדאצ’ה בטרקאי לפגוש את ילדיו (שיינה, הירש וחנה). כיוון שהם יצאו לטיול בחוף האגם, היו לו שעתיים פנויו...
כך נראית המצבה היום
תאריך ללא ביסוס
נראה שזה עמוד שני של מכתב
מרים מזכירה כאן אירועים שהתרחשו בארץ ישראל מעט לפני 17 באוגוסט 1947, ומביעה חשש שסבתא (או אולי סבא, מין הנמען לא ברור מהטקסט) היתה מעורבת בהם.
על פי הסיפור, מרים שנולדה ב-1929-05-25 (לפחות לפי טופס הרישום שלה במחנה העקורים בלייפהיים) או אולי 1929-11-24 (לפי מסמך אחר בארכיון) נראתה צעירה מכפי גילה (1...
שמואל ורסס יצא לקפריסין בשליחות הג’וינט ללמד שם עברית. הוא מוסר עדכון לגבי סוניה ומרים ומתכוון “לחגוג את הגלות” - לא ממש הבנתי את הביטוי.
נראה שבתו היא דבורה אלרן, שנפטרה לא מזמן. נראה שהוא לא גידל אותה, אלא פגש אותה רק פעם בשבוע.
“יש לי שני מקצועות: אכילה ושינה”
אחרי יותר מחודשיים של המתנה ותסכול בקפריסין וארבעה שבועות לאחר שנשלח, הגיע מכתב מסבתא רבקה אל מרים וסוניה.
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
התאריך משוער כיוון שהפתק נכתב לפני המכתב הראשון שהגיע לקפריסין ב-1947-06-08
התאריך מנוחש על פי זמן ההגעה לקפריסין 1947-04-01, והעובדה שגם סוניה נמצאת עדיין ב”קיבוץ” שאותו אפילו מרים עזבה לפני 1947-11-12.
מספיק! כבר עשרות פעמים ארזנו.
ניחשתי שהכותבת היא סוניה, אבל ההתייחסות לדוור, לחלון ולאימא-שתהיה-בריאה מפריך את הניחוש ייתכן שהכותב הוא וולף, אבא של רבקה - עליי להשוות כתבי יד. ובוודאי שהש...
חנה מספרת ש”כשסבא שמואל נפטר, עברה סבתא אסתר לגור אצלנו”. הסבתא אסתר, אימא של דובה, מוזכרת כאן.
נראה לי שהכותבות הן שיינה וחנה (בקטן).
למרות שזה לא נאמר במפורש, נראה לי שהכותבת כאן היא דובה, אימא של סבתא רבקה, ולא וולף אביה בגלל כתב היד. לא ברור מהיידיש אם זה כותב או כותבת.
כמו כן כותבת כאן נחמה, שהיתה עובדת שכירה צעירה וגרה בבית פופקו שנים רבות. חנה מספרת שנחמה ביקשה מוולף ודובה פופקו לערוך את חתונתה בביתם, כפי שהם עשו קודם לכן...
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
הגלויה מתייחסת לסיום הלימודים הקרב של הירש, שהוא עצמו הזכיר שבועיים קודם. למדתי ממנה שסבא זאב קיבל הלוואה של 100 פונטים (לירות) מדודה סוניה בטרם היא חזרה לוו...
קשה לנחש על איזו נסיעה ויתרה שיינה כדי לרצות את הוריה. מי יודע, אולי היא היתה ניצלת (אבל אז לא היתה עוזרת לחנה להינצל)
נראה שפרוץ מלחמת העולם חיבל באמינות הדואר. כמה שבועות חלפו בלי אות חיים מסבתא רבקה והנשארים בווילנה דואגים.
שיינה, אחותה של סבתא רבקה, מרגיעה אותה לגבי רוחות המלחמה המתקרבות, בהוראת אביהן. ההרגעה לא נשמעת לי כנה; נראה שהיא מנסה לחזק ולעודד גם את עצמה.
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
למי שיינה נתנה כסף? למה רבקה כעסה על כך כל-כך?
התאריך לא ידוע, אבל הכתב וסגנון הדף מזכיר מכתבים אחרים ששלחה שיינה בתקופה זו.
תאריך לא ידוע
על פי הסיפור, מרים שנולדה ב-1929-05-25 (לפחות לפי טופס הרישום שלה במחנה העקורים בלייפהיים) או אולי 1929-11-24 (לפי מסמך אחר בארכיון) נראתה צעירה מכפי גילה (1...
שנת המשלוח לא כתובה בבירור, אבל אין ספק שהיא 1947 בגלל האזכור לצמר ולוורסס.
שמואל ורסס יצא לקפריסין בשליחות הג’וינט ללמד שם עברית. הוא מוסר עדכון לגבי סוניה ומרים ומתכוון “לחגוג את הגלות” - לא ממש הבנתי את הביטוי.
נראה שבתו היא דבורה אלרן, שנפטרה לא מזמן. נראה שהוא לא גידל אותה, אלא פגש אותה רק פעם בשבוע.
ורסס כותב את המכתב הזה בערב יום כיפור, ומקווה לסיים את הדוקטורט עד חנוכה. אבל ממכתב אחר אנחנו יודעים שהוא המשיך להיגרר עד לפחות הקיץ הבא. נשמע כמו חומר ל-PhD...
וולף ודובה פופקו נרצחו בראשית יולי 1944 עם חיסול מחנה ה.ק.פ. חודש מאוחר יותר נולד נכדם הראשון בתל־אביב. ורסס קושר במכתב שמוצג כאן בין שני האירועים, ממש כמו ש...
יום קודם למשלוח המכתב, חיפה הופצצה בידי מעצמות הציר וגם בירושלים ובתל אביב היו אזעקות.
הזמנה הקודמת, ביולי, לא התממשה.
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. הוא מספר כאן, במידה של סרקאזם, שהמצב באירופה מתדרדר (12 יום קודם הונגריה נגסה בצ’כוסלובקיה), המרד הערבי הג...
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. ב־1938 הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית, ובא עם אישתו רחל לבקר את רבקה בתל־אביב. אינני יודע מה רבקה חששה ל...
חנה בת ה-16 כותבת כאן לרבקה, אחותה הגדולה, על מעשיה בחופשת הקיץ ומעט על הכיבוש הסובייטי של וילנה. בעקבותיו היא צריכה לשפר את הרוסית ואת הליטאית שלה.
הירש=צבי פופקו מלא תקווה לקראת הקיץ הווילנאי.
חנה מספרת ש”כשסבא שמואל נפטר, עברה סבתא אסתר לגור אצלנו”. הסבתא אסתר, אימא של דובה, מוזכרת כאן.
נראה לי שהכותבות הן שיינה וחנה (בקטן).
אני חושב שהשולח הוא הירש, אחיה של סבתא, כי כתוב H. Pupko מאחור. עם זאת, אין כאן חתימה וכתב היד נראה מסודר פחות מבמכתבים אחרים שלו.
כמו כן כותבת כאן נחמה, שהיתה עובדת שכירה צעירה וגרה בבית פופקו שנים רבות. חנה מספרת שנחמה ביקשה מוולף ודובה פופקו לערוך את חתונתה בביתם, כפי שהם עשו קודם לכן...
הגלויה מתייחסת לסיום הלימודים הקרב של הירש, שהוא עצמו הזכיר שבועיים קודם. למדתי ממנה שסבא זאב קיבל הלוואה של 100 פונטים (לירות) מדודה סוניה בטרם היא חזרה לוו...
אני יכול רק לנחש כמה מתוסכלת היתה סבתא רבקה כשהיא קיבל מדי כמה ימים מכתבים ששואלים מדוע היא איננה כותבת.
הירש שוב כותב בעברית, ונשמע נואש יותר. “אני חושב לגמור את בית-ספרי ולנסוע לא”י כי אין לי דרך אחרת”: אמר, צדק ולא זכה.
המלחמה החלה. וילנה בשלווה יחסית, באזור ההשפעה הסובייטית. כנראה מטעמי צנזורה צבאית אין יותר מכתבים, אלא רק גלויות. זו כתובה בידי האח הירש (צבי) בפולנית ולא בי...
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. ב־1938 הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית, ובא עם אישתו רחל לבקר את רבקה בתל־אביב. אינני יודע מה רבקה חששה ל...
וולף מספר כאן על התקופה בה הסובייטים החרימו את החנות שלו. בזכרונותיה, חנה מספרת:
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
וולף, אביה של סבתא רבקה, מעביר לה מחמאה. אינני יודע אם “שרה” זו היא דודה סוניה, כיוון שבאותה עת סוניה כבר חזרה לווילנה, ולא היתה עם רבקה.
בתחתית הגלויה יש כמה מילים נדירות בכתב ידה של דובה, אימא של סבתא רבקה.
לדובה, אימא של סבתא רבקה, היו שלוש אחיות שגרו בווילנה: ריבה, סוניה ובלומה, אח הסל שגר בכפר, והאחות רוזה שגרה בדרום אפריקה. ייתכן שבמכתב הזה וולף מתאר את צרות...
בגלויה הזו יש התייחסות לגינסטלונג, שחודשיים קודם ביקש מסבתא להעביר דרכו כסף לווילנה. אבל כאן וולף מבקש מסבתא רבקה לא להצטמצם. הוא מציין ששרהל (דודה סוניה, אנ...
תאריך משוער
תאריך משוער, בעזרת חותמת הדואר החלקית.
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
תאריך לא ידוע
השולח הוא וולף פופקו, אבא של סבתא רבקה. להבנתנו, הוא נסע לדאצ’ה בטרקאי לפגוש את ילדיו (שיינה, הירש וחנה). כיוון שהם יצאו לטיול בחוף האגם, היו לו שעתיים פנויו...
“שניפגש בקרוב, כל שרידי משפחתנו הקטנה”
“הדודה מאפריקה” היא רוז, אחותן של דובה לביטוביץ’-פופקו וסוניה לביטוביץ’ אייזנפלד. בתה הילדה ונכדותיה מיקי וליליאן עלו ארצה.
על פי הסיפור, מרים שנולדה ב-1929-05-25 (לפחות לפי טופס הרישום שלה במחנה העקורים בלייפהיים) או אולי 1929-11-24 (לפי מסמך אחר בארכיון) נראתה צעירה מכפי גילה (1...
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
התאריך משוער: כנראה מיד אחרי ההגעה לקפריסין, באפריל או במאי 1947.
התאריך משוער כיוון שהפתק נכתב לפני המכתב הראשון שהגיע לקפריסין ב-1947-06-08
מכתב מרוז, הדודה מדרום אפריקה. אחותה המוזכרת כאן היא דודה סוניה, ואחותה של רבקה היא כמובן חנה.
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
כנראה מרזה, הדודה מאפריקה, לא ברור באיזה יום בחודש ינואר. היא מתיחסת לכך שחנה נשארה בגרמניה בזמן שסוניה ומרים יצאו לאיטליה.
דודה סוניה היתה אחותה של דובה, אימא של סבתא רבקה. היא ובתה מירה שרדו את המלחמה, ולא יודעות עדיין איפה הבית שלהן. הן יצאו בקרוב למסע ארוך לארץ ישראל.
מכתב מאוחר מטוליק וסווטה. לפי מכתב ששלח ויקטור שוסטר שנה קודם, כאשר טוליק היה בשנת לימודיו הרביעית, אלו הם נכדו ובתו. המכתב הגיע כשסבא כבר גר בבית האבות בשלו...
התאריך לא ידוע, אבל ממכתב אחר מסתבר שטוליק היה בשנה חמישית בשנת 1994. מכאן שמכתב זה נשלח בשנת 1993.
התאריך משוער לפי מכתב אחר מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר שזאב הזמין את סווטה וטוליק (בתו ונכדו של ויקטור) לביקור בישראל.
התאריך משוער לפי מכתב מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר את הביקור בארץ.
ייתכן - אך לא בטוח - שהמעטפה שייכת למכתב
מן הכתוב כאן מתברר שוויצקה הוא חבר לכיתה של סבא זאב. כמה חבל שהוא לא פירט כאן על חייו בברית המועצות וכיצד הוא עבר את המלחמה? מעניין מה הוא ביקש מזאב, כנראה ל...
התאריך על פי חותמת הדואר, אבל אינני בטוח שהמעטפה שייכת למכתב הזה, אבל מדובר באותו שולח, ויקטור שוסטר.
התאריך משוער, אבל בזכות האזכור לאולימפיאדת מוסקבה ברור שמדובר מעט לפני קיץ 1980. החתימה כ”וויטיה” מאשרת שוויקטור הוא אכן ויטיה שוסטר, אחיה של סימה וחבר של סב...
תאריך מקורב
תאריך משוער, לפי ההתייחסות העתידית ל-1976-03-02.
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
אני לא מכיר את סימה שוסטר, אחיה וויטיה שגויס לצבא ואימם שכותבת כאן לסבא זאב. מוזכר כאן מיודענו קריזובסקי, שבעצמו מספר על משפחת שוסטר. התאריך לא ברור, אבל המל...
אחרי יותר מחודשיים של המתנה ותסכול בקפריסין וארבעה שבועות לאחר שנשלח, הגיע מכתב מסבתא רבקה אל מרים וסוניה.
התאריך משוער כיוון שהפתק נכתב לפני המכתב הראשון שהגיע לקפריסין ב-1947-06-08
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
על אילו אירועים מסעירים בארץ ישראל מתייחסת מרים?
במכתב זה מירהלה מוסרת את כתובתה של חנה בבית ספר חקלאי באזור פגניץ בגרמניה, אחד מבתי הספר המתוארים בכתבה משנת 2013 בעיתון גרמני. הכתובת פוענחה תודות לפאביאן ד...
אונדזער אומשולדיקער בלוט
מרים שולחת מכתב ממחנה העקורים בלייפהיים. היא חיה עם משפחתה בארץ לפני שנסעה לפולין לפני המלחמה, ומעולם לא ויתרה על האזרחות הפלשתינאית שלה. אילו רק היו נשארים ...
אולי נמצא כאן רמזים לעלות שכר הדירה של סבתא ומתי וכמה כסף היא העבירה דרך גינסטלונג.
בעודה מחליפה חדרים שכורים במשך שנים, סבתא רבקה קיבלה מכתבים אצל משה פירון, רחוב הגשר 21.
כשנה אחרי העברת הכסף הקודמת, אייזיק גינסטלונג מזרז את סבתא רבקה להעביר עוד.
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
במברק הזה סבא זאב רומז לסבתא רבקה שאחותה חנה תבוא ביום ראשון הקרוב. חנה באה באוניית נוסעים רגילה בלי סרטיפיקט. ה”עניין שסודר” היה איזו קומבינה בנמל חיפה שהבט...
מספיק! כבר עשרות פעמים ארזנו.
שמעון ביג (גיסו של סבא זאב) מבשר לזאב ורבקה שבתל-אביב על הולדת בתו אסיה בחיפה.
ריבה בת השמונה מזמינה את ישראל (בן שנתיים) לכתוב בדיוק מתי הוא בא לבקר.
ריבה בת ה־8, מזמינה בעברית יפה וגבוהה את ישראל, בן דודהּ בן השנתיים, לטייל בחיפה.
עם עלייתו ארצה, סבא זאב עבד כפועל בעסק של גיסו, יעקב לוין. בין השאר הוא השגיח בלילות על המכונות לחיתוך אבן. הוא סיפר שלפעמים הוא נרדם במפעל למרות הרעש האדיר....
כשנה אחרי העברת הכסף הקודמת, אייזיק גינסטלונג מזרז את סבתא רבקה להעביר עוד.
וולוול, סבא זאב, גר בחיפה עם אחותו הגדולה ג’ניה, בעלה יעקב לוין ואחיו, בדירה ברחוב הילל 41. הרחוב השתנה מאז.
סבא זאב היגר לפלשתינה, סבל מהחמסין והמשיך להתעניין בחבריו מווילנה. אחד מהם, נייאך-נוח טרוצקי, צירף פתק למכתב ששלחה אחותו צילה, שהייתה חברה של סבתא רבקה. הפתק...
הוריה של סבתא רבקה היו אמידים למדי. היא, לעומת זאת, חיה בתל אביב בצמצום רב.
ב-24 בפברואר 1937, בעיר מגניטוגורסק שבהרי אורל, (עיר תעשייה/מחנה עבודה בבריה”מ) כתב השל קניגסברג את הגלויה הזו לאחיותיו ג’ניה (סבתא של גנית) ואסתר (אמא של רי...
השל, אחיו הבכור של סבא זאב, כותב כאן מעיר התעשייה הסובייטית (או אולי מחנה העבודה) מגניטוגורסק שבהרי אורל. הוא כותב לאחותם ז’ניה, מתייחס לבעלה יעקב ולבנם דובר...
חנה מספרת ש”כשסבא שמואל נפטר, עברה סבתא אסתר לגור אצלנו”. הסבתא אסתר, אימא של דובה, מוזכרת כאן.
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
גם כאן מוזכרת הלוואה או שתיים של מאה לירות; לא הצלחתי להבין לגמרי.
קשה לנחש על איזו נסיעה ויתרה שיינה כדי לרצות את הוריה. מי יודע, אולי היא היתה ניצלת (אבל אז לא היתה עוזרת לחנה להינצל)
וולוול, סבא זאב, גר בחיפה עם אחותו הגדולה ג’ניה, בעלה יעקב לוין ואחיו, בדירה ברחוב הילל 41. הרחוב השתנה מאז.
סבא זאב היגר לפלשתינה, סבל מהחמסין והמשיך להתעניין בחבריו מווילנה. אחד מהם, נייאך-נוח טרוצקי, צירף פתק למכתב ששלחה אחותו צילה, שהייתה חברה של סבתא רבקה. הפתק...
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
תרגום לא-מקצועי. תיקונים יתקבלו בברכה. למשל, מה זה “גוט איבער”?
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. ב־1938 הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית, ובא עם אישתו רחל לבקר את רבקה בתל־אביב. אינני יודע מה רבקה חששה ל...
נראה שבתו היא דבורה אלרן, שנפטרה לא מזמן. נראה שהוא לא גידל אותה, אלא פגש אותה רק פעם בשבוע.
מסתמן שהכותב איננו שלמה שמידט אלא שלמה אחר, שנשוי לתרצה, אבא לילד שמתחיל לדבר ב-1946, ואפילו מתייחס לשלמה שני. צריך לתקן את הכתוב בעמודים האחרים.
יום קודם למשלוח המכתב, חיפה הופצצה בידי מעצמות הציר וגם בירושלים ובתל אביב היו אזעקות.
הזמנה הקודמת, ביולי, לא התממשה.
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
אונדזער אומשולדיקער בלוט
מרים מספרת על מחנה העקורים בלייפהיים. אנחנו יודעים שתקוותה שסבתא רבקה תסדר להם ניירות עלייה נכזבה, והן ניסו להעפיל ארצה ונתקעו בקפריסין.
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
מרים שולחת מכתב ממחנה העקורים בלייפהיים. היא חיה עם משפחתה בארץ לפני שנסעה לפולין לפני המלחמה, ומעולם לא ויתרה על האזרחות הפלשתינאית שלה. אילו רק היו נשארים ...
הודות ליעל קאופמן מ”בנתיבי העפלה” נודע לנו על ארכיון ארוסלן שבו נשמר טופס הרישום של מרים וכן כמה מסמכים נוספים בהם היא מוזכרת.
במכתב זה מירהלה מוסרת את כתובתה של חנה בבית ספר חקלאי באזור פגניץ בגרמניה, אחד מבתי הספר המתוארים בכתבה משנת 2013 בעיתון גרמני. הכתובת פוענחה תודות לפאביאן ד...
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
אונדזער אומשולדיקער בלוט
מרים מספרת על מחנה העקורים בלייפהיים. אנחנו יודעים שתקוותה שסבתא רבקה תסדר להם ניירות עלייה נכזבה, והן ניסו להעפיל ארצה ונתקעו בקפריסין.
סוניה ומרים חיו בארץ לפני המלחמה, ולכן קיוו שיוכלו לקבל אישור עליה בקלות יחסית. זה לא קרה, והן בילו שנתיים במחנה מעפילים בקפריסין.
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
ג’ניה ביקרה בווילנה לפני חג שבועות, לפני שאביה נפטר ב-1938-02-17, ואחרי שאחיה זאב השתחרר מהכלא. מכאן התאריך המשוער באביב 1937 - כי את התאריך על הדף אני לא מצ...
ב-24 בפברואר 1937, בעיר מגניטוגורסק שבהרי אורל, (עיר תעשייה/מחנה עבודה בבריה”מ) כתב השל קניגסברג את הגלויה הזו לאחיותיו ג’ניה (סבתא של גנית) ואסתר (אמא של רי...
השל, אחיו הבכור של סבא זאב, כותב כאן מעיר התעשייה הסובייטית (או אולי מחנה העבודה) מגניטוגורסק שבהרי אורל. הוא כותב לאחותם ז’ניה, מתייחס לבעלה יעקב ולבנם דובר...
השל כותב לז’ניה על החיים נטולי-הסנטימנטים במגניטוגורסק, שמח שז’ניה ואסתר יכולות לעזור להורים בווילנה, דואג לזאב בכלא הפולני, ומצטער שהוא איננו יכול לעזור להו...
דיו ירוקה סבא זאב סיפר לי פעם על שני אחים קומוניסטים בפולין שרצו לחזות בגן העדן של ברית המועצות, אבל חששו שמא יש ממש בתעמולה הקפיטליסטית־אימפריאליסטית, על מש...
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
שמעון ביג (גיסו של סבא זאב) מבשר לזאב ורבקה שבתל-אביב על הולדת בתו אסיה בחיפה.
ג’ניה ביקרה בווילנה לפני חג שבועות, לפני שאביה נפטר ב-1938-02-17, ואחרי שאחיה זאב השתחרר מהכלא. מכאן התאריך המשוער באביב 1937 - כי את התאריך על הדף אני לא מצ...
השל, אחיו הבכור של סבא זאב, כותב כאן מעיר התעשייה הסובייטית (או אולי מחנה העבודה) מגניטוגורסק שבהרי אורל. הוא כותב לאחותם ז’ניה, מתייחס לבעלה יעקב ולבנם דובר...
השל כותב לז’ניה על החיים נטולי-הסנטימנטים במגניטוגורסק, שמח שז’ניה ואסתר יכולות לעזור להורים בווילנה, דואג לזאב בכלא הפולני, ומצטער שהוא איננו יכול לעזור להו...
התאריך על פי חותמת הדואר, אבל אינני בטוח שהמעטפה שייכת למכתב הזה, אבל מדובר באותו שולח, ויקטור שוסטר.
סבא זאב היגר לפלשתינה, סבל מהחמסין והמשיך להתעניין בחבריו מווילנה. אחד מהם, נייאך-נוח טרוצקי, צירף פתק למכתב ששלחה אחותו צילה, שהייתה חברה של סבתא רבקה. הפתק...
משתמע שנחום קריזובסקי לא היה עסוק במיוחד בקיץ 1939. במקום להתאמן בחתירה בנהר הוויליה, הוא התאמן בבריחה מגוי אנטישימי. למרות המצב הרעוע באירופה הוא סונט בסבא ...
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
על פי עדותו, סבא זאב לא היה אחד הנעלבים, אלא להפך - הוא היה אחד המעליבים. נראה שבמכתב קודם הוא ביטא את חוסר שביעות רצונו מהקצב שבו חבריו שלחו לו עיתונים מווי...
נחום מספר על ההכנות בפולין למלחמה המתקרבת. כמה הערות שלו גורמות לחשוב שהוא לא לגמרי יופתע מהסכם ריבנטרופ־מולוטוב שייחתם שבועיים מאוחר יותר: הוא מציין שפולין ...
המצב בפולין הלך והתדרדר ב-1939. סבא זאב הבין שלא נשאר לו מה לחפש שם. ב-13 באפריל הוא עזב את אימו, אחיו וחבריו ויצא לפלשתינה אל אחיותיו ואל סבתא. חמישה חודשים...
כיוון שברכת השנה-טובה מופנית רק לזאב, אני מנחש שהיא נשלחה אחרי מות רבקה
אינני זוכר איך היסקתי שהמכתב נכתב ברומא. אולי לפי התאריך.
מרים שולחת מכתב ממחנה העקורים בלייפהיים. היא חיה עם משפחתה בארץ לפני שנסעה לפולין לפני המלחמה, ומעולם לא ויתרה על האזרחות הפלשתינאית שלה. אילו רק היו נשארים ...
תרגום לא-מקצועי. תיקונים יתקבלו בברכה. למשל, מה זה “גוט איבער”?
וולף ודובה פופקו נרצחו בראשית יולי 1944 עם חיסול מחנה ה.ק.פ. חודש מאוחר יותר נולד נכדם הראשון בתל־אביב. ורסס קושר במכתב שמוצג כאן בין שני האירועים, ממש כמו ש...
יום קודם למשלוח המכתב, חיפה הופצצה בידי מעצמות הציר וגם בירושלים ובתל אביב היו אזעקות.
תאריך ללא ביסוס
תאריך לא ידוע, אבל נרמז שמלחמת השחרור עדיין מתחוללת. הכפר אל-ג’ליל נכבש ב-1947-04-03. זכור לי במעומעם שמרים סיפרה לי שהיא באה לגליל ים מעט אחר כך.
שנת המשלוח לא כתובה בבירור, אבל אין ספק שהיא 1947 בגלל האזכור לצמר ולוורסס.
אחרי יותר מחודשיים של המתנה ותסכול בקפריסין וארבעה שבועות לאחר שנשלח, הגיע מכתב מסבתא רבקה אל מרים וסוניה.
מכתב מאוחר מטוליק וסווטה. לפי מכתב ששלח ויקטור שוסטר שנה קודם, כאשר טוליק היה בשנת לימודיו הרביעית, אלו הם נכדו ובתו. המכתב הגיע כשסבא כבר גר בבית האבות בשלו...
מן הכתוב כאן מתברר שוויצקה הוא חבר לכיתה של סבא זאב. כמה חבל שהוא לא פירט כאן על חייו בברית המועצות וכיצד הוא עבר את המלחמה? מעניין מה הוא ביקש מזאב, כנראה ל...
התאריך על פי חותמת הדואר, אבל אינני בטוח שהמעטפה שייכת למכתב הזה, אבל מדובר באותו שולח, ויקטור שוסטר.
תאריך משוער, לפי ההתייחסות העתידית ל-1976-03-02.
סוניה טנצר נולדה ב-1913 בווילנה. היא שרדה את השואה, היגרה למונטריאול ומתה ב-2005. מסתבר שהיא היתה חברה של סבתא רבקה.
היתה בהחלט סיבה לדאגה: בפברואר 1986 סבתא רבקה היתה כבר חולה מאוד.
כיוון שברכת השנה-טובה מופנית רק לזאב, אני מנחש שהיא נשלחה אחרי מות רבקה
התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.
רשימת כתובות של קרובים ומכרים. מדוע נשמרה בארכיון?
מחברת לימודי פיזיקה של סבא זאב, מתאריך לא ידוע. ייתכן כאשר ניסה ללמוד בהתכתבות לתואר אקדמי.
אולי נמצא כאן רמזים לעלות שכר הדירה של סבתא ומתי וכמה כסף היא העבירה דרך גינסטלונג.
חנה מספרת ש”כשסבא שמואל נפטר, עברה סבתא אסתר לגור אצלנו”. הסבתא אסתר, אימא של דובה, מוזכרת כאן.
למרות שזה לא נאמר במפורש, נראה לי שהכותבת כאן היא דובה, אימא של סבתא רבקה, ולא וולף אביה בגלל כתב היד. לא ברור מהיידיש אם זה כותב או כותבת.
וולף, אביה של סבתא רבקה, מעביר לה מחמאה. אינני יודע אם “שרה” זו היא דודה סוניה, כיוון שבאותה עת סוניה כבר חזרה לווילנה, ולא היתה עם רבקה.
בתחתית הגלויה יש כמה מילים נדירות בכתב ידה של דובה, אימא של סבתא רבקה.
לדובה, אימא של סבתא רבקה, היו שלוש אחיות שגרו בווילנה: ריבה, סוניה ובלומה, אח הסל שגר בכפר, והאחות רוזה שגרה בדרום אפריקה. ייתכן שבמכתב הזה וולף מתאר את צרות...
נראה לי שהכותבות הן שיינה וחנה (בקטן).
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
ב-24 בפברואר 1937, בעיר מגניטוגורסק שבהרי אורל, (עיר תעשייה/מחנה עבודה בבריה”מ) כתב השל קניגסברג את הגלויה הזו לאחיותיו ג’ניה (סבתא של גנית) ואסתר (אמא של רי...
השל, אחיו הבכור של סבא זאב, כותב כאן מעיר התעשייה הסובייטית (או אולי מחנה העבודה) מגניטוגורסק שבהרי אורל. הוא כותב לאחותם ז’ניה, מתייחס לבעלה יעקב ולבנם דובר...
השל כותב לז’ניה על החיים נטולי-הסנטימנטים במגניטוגורסק, שמח שז’ניה ואסתר יכולות לעזור להורים בווילנה, דואג לזאב בכלא הפולני, ומצטער שהוא איננו יכול לעזור להו...
דיו ירוקה סבא זאב סיפר לי פעם על שני אחים קומוניסטים בפולין שרצו לחזות בגן העדן של ברית המועצות, אבל חששו שמא יש ממש בתעמולה הקפיטליסטית־אימפריאליסטית, על מש...
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
שמעון ביג (גיסו של סבא זאב) מבשר לזאב ורבקה שבתל-אביב על הולדת בתו אסיה בחיפה.
ג’ניה ביקרה בווילנה לפני חג שבועות, לפני שאביה נפטר ב-1938-02-17, ואחרי שאחיה זאב השתחרר מהכלא. מכאן התאריך המשוער באביב 1937 - כי את התאריך על הדף אני לא מצ...
שוסטר שולח תנחומים לזאב, מן הסתם על מותה של רבקה. ומכאן התאריך משוער לקיץ 1986.
התאריך משוער, אבל בזכות האזכור לאולימפיאדת מוסקבה ברור שמדובר מעט לפני קיץ 1980. החתימה כ”וויטיה” מאשרת שוויקטור הוא אכן ויטיה שוסטר, אחיה של סימה וחבר של סב...
אני לא מכיר את סימה שוסטר, אחיה וויטיה שגויס לצבא ואימם שכותבת כאן לסבא זאב. מוזכר כאן מיודענו קריזובסקי, שבעצמו מספר על משפחת שוסטר. התאריך לא ברור, אבל המל...
נראה שהכותב הוא אבא של סימה, המחברת של המכתב מ-1939-08-04. יש דמיון בין האנשים והאירועים שמוזכרים שם, ומכאן התיארוך של המכתב הזה.
נחום מספר על ההכנות בפולין למלחמה המתקרבת. כמה הערות שלו גורמות לחשוב שהוא לא לגמרי יופתע מהסכם ריבנטרופ־מולוטוב שייחתם שבועיים מאוחר יותר: הוא מציין שפולין ...
מכתב מאוחר מטוליק וסווטה. לפי מכתב ששלח ויקטור שוסטר שנה קודם, כאשר טוליק היה בשנת לימודיו הרביעית, אלו הם נכדו ובתו. המכתב הגיע כשסבא כבר גר בבית האבות בשלו...
התאריך משוער, אבל בזכות האזכור לאולימפיאדת מוסקבה ברור שמדובר מעט לפני קיץ 1980. החתימה כ”וויטיה” מאשרת שוויקטור הוא אכן ויטיה שוסטר, אחיה של סימה וחבר של סב...
אין לי מושג מי היא דורה, מי היא אחותה ליזה ומיהם ילדי אחותה פולצ’קה ואדיק.
ניחשתי כאן את התאריך ללא ביסוס. ייתכן שהגלויה הזו נשלחה עוד בקיץ 44 מיד לאחר השחרור. היא שולחת את הגלויה לכתובת הישנה של סבתא, טרם נישואיה.
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
ריבה בת השמונה מזמינה את ישראל (בן שנתיים) לכתוב בדיוק מתי הוא בא לבקר.
ריבה בת ה־8, מזמינה בעברית יפה וגבוהה את ישראל, בן דודהּ בן השנתיים, לטייל בחיפה.
מירה כותבת יידיש באותיות לטיניות. מוזר. היא כותבת על גלויה של תיירים, וזה מוזר אפילו יותר. מהי “דרישת השלום הרעה” שהיא קיבלה?
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
כנראה מרזה, הדודה מאפריקה, לא ברור באיזה יום בחודש ינואר. היא מתיחסת לכך שחנה נשארה בגרמניה בזמן שסוניה ומרים יצאו לאיטליה.
לפי כרטיסיה בארכיון ארולסן, מרים עזבה את לייפהים ב-1946-10-30 לעבר מילאנו ומשם להכשרה ב-Soriano.
שיינה, שהיתה חברה ומטפלת של ישראל, ובעלה מנחם נסעו לטיול באיטליה (ולפי הגלויה, גם ליוון)
אינני זוכר איך היסקתי שהמכתב נכתב ברומא. אולי לפי התאריך.
מירה כותבת יידיש באותיות לטיניות. מוזר. היא כותבת על גלויה של תיירים, וזה מוזר אפילו יותר. מהי “דרישת השלום הרעה” שהיא קיבלה?
מירהלה וסוניה כותבות על נייר חצי-שקוף. רייזה-זלדה היא כנראה רוזה “הדודה מאפריקה”, האחות של סוניה.
סבא זאב קרא את “הארץ”, לא את “דבר”. מדוע התגלגל לארכיון שלנו פרסום אגרסיבי, אפילו טיפה מאיים, שמוען למנדל גרבסקי מרחוב בצלאל 25?
סבא זאב סולק מן ההסתדרות כאשר התחיל להעסיק עובדים בבית המלאכה שלו, ובכך הצטרף למדכאי הפרולטריון. כאן אני רואה שגם קודם לכן היו לו אי-הסכמות עם הארגון, ששלט א...
סביר להניח שסבא זאב לא היה מרוצה מעליית דרגת המס שלו, ערער על כך, ונדחה.
יום קודם למשלוח המכתב, חיפה הופצצה בידי מעצמות הציר וגם בירושלים ובתל אביב היו אזעקות.
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. הוא מספר כאן, במידה של סרקאזם, שהמצב באירופה מתדרדר (12 יום קודם הונגריה נגסה בצ’כוסלובקיה), המרד הערבי הג...
שמואל ורסס היה חבר של סבא וסבתא בבית הספר בווילנה. ב־1938 הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית, ובא עם אישתו רחל לבקר את רבקה בתל־אביב. אינני יודע מה רבקה חששה ל...
שיינה, אחותה של סבתא רבקה, מרגיעה אותה לגבי רוחות המלחמה המתקרבות, בהוראת אביהן. ההרגעה לא נשמעת לי כנה; נראה שהיא מנסה לחזק ולעודד גם את עצמה.
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
תאריך לא ידוע
השולח הוא וולף פופקו, אבא של סבתא רבקה. להבנתנו, הוא נסע לדאצ’ה בטרקאי לפגוש את ילדיו (שיינה, הירש וחנה). כיוון שהם יצאו לטיול בחוף האגם, היו לו שעתיים פנויו...
לדובה, אימא של סבתא רבקה, היו שלוש אחיות שגרו בווילנה: ריבה, סוניה ובלומה, אח הסל שגר בכפר, והאחות רוזה שגרה בדרום אפריקה. ייתכן שבמכתב הזה וולף מתאר את צרות...
תאריך משוער, בעזרת חותמת הדואר החלקית.
השולח הוא וולף פופקו, אבא של סבתא רבקה. להבנתנו, הוא נסע לדאצ’ה בטרקאי לפגוש את ילדיו (שיינה, הירש וחנה). כיוון שהם יצאו לטיול בחוף האגם, היו לו שעתיים פנויו...
אולי נמצא כאן רמזים לעלות שכר הדירה של סבתא ומתי וכמה כסף היא העבירה דרך גינסטלונג.
בגלויה הזו יש התייחסות לגינסטלונג, שחודשיים קודם ביקש מסבתא להעביר דרכו כסף לווילנה. אבל כאן וולף מבקש מסבתא רבקה לא להצטמצם. הוא מציין ששרהל (דודה סוניה, אנ...
כשנה אחרי העברת הכסף הקודמת, אייזיק גינסטלונג מזרז את סבתא רבקה להעביר עוד.
הוריה של סבתא רבקה היו אמידים למדי. היא, לעומת זאת, חיה בתל אביב בצמצום רב.
סבא זאב סיפר לי פעם שהוא היה לחשן בתיאטרון. לא חשבתי על כך רבות כילד, אבל במכתבים מוזכר מדי פעם תיאטרון מיידים, ונראה שהייתה לפעילות בו משמעות רבה עבורו, יות...
אפי ניחש שהשולח הוא הירש פורודומינסקי ממקימי תיאטרון מיידים. גם על פי שמו הפרטי הירש/הירשל, שנת הלידה (1913, שנה לפני סבא זאב).
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
נחום מספר על ההכנות בפולין למלחמה המתקרבת. כמה הערות שלו גורמות לחשוב שהוא לא לגמרי יופתע מהסכם ריבנטרופ־מולוטוב שייחתם שבועיים מאוחר יותר: הוא מציין שפולין ...
התאריך משוער לפי מכתב אחר מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר שזאב הזמין את סווטה וטוליק (בתו ונכדו של ויקטור) לביקור בישראל.
על פי עדותו, סבא זאב לא היה אחד הנעלבים, אלא להפך - הוא היה אחד המעליבים. נראה שבמכתב קודם הוא ביטא את חוסר שביעות רצונו מהקצב שבו חבריו שלחו לו עיתונים מווי...
אני לא מכיר את סימה שוסטר, אחיה וויטיה שגויס לצבא ואימם שכותבת כאן לסבא זאב. מוזכר כאן מיודענו קריזובסקי, שבעצמו מספר על משפחת שוסטר. התאריך לא ברור, אבל המל...
נחום מספר על ההכנות בפולין למלחמה המתקרבת. כמה הערות שלו גורמות לחשוב שהוא לא לגמרי יופתע מהסכם ריבנטרופ־מולוטוב שייחתם שבועיים מאוחר יותר: הוא מציין שפולין ...
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
גם כאן מוזכרת הלוואה או שתיים של מאה לירות; לא הצלחתי להבין לגמרי.
סבא זאב היגר לפלשתינה, סבל מהחמסין והמשיך להתעניין בחבריו מווילנה. אחד מהם, נייאך-נוח טרוצקי, צירף פתק למכתב ששלחה אחותו צילה, שהייתה חברה של סבתא רבקה. הפתק...
מסתמן שהכותב איננו שלמה שמידט אלא שלמה אחר, שנשוי לתרצה, אבא לילד שמתחיל לדבר ב-1946, ואפילו מתייחס לשלמה שני. צריך לתקן את הכתוב בעמודים האחרים.
התאריך משוער (המלחמה התחילה, אבל יש עדיין קשר מכתבים עם וילנה) וכן מוזכר מכתב מהירש (כנראה פורודומינסקי, מתיאטרון מיידים). מוזכר גם עדכון מווילנה מתאריך 6/VI...
אפי ניחש שהשולח הוא הירש פורודומינסקי ממקימי תיאטרון מיידים. גם על פי שמו הפרטי הירש/הירשל, שנת הלידה (1913, שנה לפני סבא זאב).
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
סוניה טנצר נולדה ב-1913 בווילנה. היא שרדה את השואה, היגרה למונטריאול ומתה ב-2005. מסתבר שהיא היתה חברה של סבתא רבקה.
היתה בהחלט סיבה לדאגה: בפברואר 1986 סבתא רבקה היתה כבר חולה מאוד.
התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.
ב-24 בפברואר 1937, בעיר מגניטוגורסק שבהרי אורל, (עיר תעשייה/מחנה עבודה בבריה”מ) כתב השל קניגסברג את הגלויה הזו לאחיותיו ג’ניה (סבתא של גנית) ואסתר (אמא של רי...
השל, אחיו הבכור של סבא זאב, כותב כאן מעיר התעשייה הסובייטית (או אולי מחנה העבודה) מגניטוגורסק שבהרי אורל. הוא כותב לאחותם ז’ניה, מתייחס לבעלה יעקב ולבנם דובר...
השל כותב לז’ניה על החיים נטולי-הסנטימנטים במגניטוגורסק, שמח שז’ניה ואסתר יכולות לעזור להורים בווילנה, דואג לזאב בכלא הפולני, ומצטער שהוא איננו יכול לעזור להו...
אבא של סבא זאב מת ממחלת ראות בה לקה עקב עבודתו במפעל ליצור צבעים. מודעת האבל נתנה לי עדות לגבי כתובתו של זאב. הבניין המשותף, עם החצר הפנימית והשער לרחוב מתאי...
ג’ניה ביקרה בווילנה לפני חג שבועות, לפני שאביה נפטר ב-1938-02-17, ואחרי שאחיה זאב השתחרר מהכלא. מכאן התאריך המשוער באביב 1937 - כי את התאריך על הדף אני לא מצ...
ב-24 בפברואר 1937, בעיר מגניטוגורסק שבהרי אורל, (עיר תעשייה/מחנה עבודה בבריה”מ) כתב השל קניגסברג את הגלויה הזו לאחיותיו ג’ניה (סבתא של גנית) ואסתר (אמא של רי...
עם עלייתו ארצה, סבא זאב עבד כפועל בעסק של גיסו, יעקב לוין. בין השאר הוא השגיח בלילות על המכונות לחיתוך אבן. הוא סיפר שלפעמים הוא נרדם במפעל למרות הרעש האדיר....
וולוול, סבא זאב, גר בחיפה עם אחותו הגדולה ג’ניה, בעלה יעקב לוין ואחיו, בדירה ברחוב הילל 41. הרחוב השתנה מאז.
ב-24 בפברואר 1937, בעיר מגניטוגורסק שבהרי אורל, (עיר תעשייה/מחנה עבודה בבריה”מ) כתב השל קניגסברג את הגלויה הזו לאחיותיו ג’ניה (סבתא של גנית) ואסתר (אמא של רי...
התאריך משוער לפי מכתב אחר מ-1992-10-11 בו ויקטור מזכיר שזאב הזמין את סווטה וטוליק (בתו ונכדו של ויקטור) לביקור בישראל.
התאריך משוער (המלחמה התחילה, אבל יש עדיין קשר מכתבים עם וילנה) וכן מוזכר מכתב מהירש (כנראה פורודומינסקי, מתיאטרון מיידים). מוזכר גם עדכון מווילנה מתאריך 6/VI...
אפי ניחש שהשולח הוא הירש פורודומינסקי ממקימי תיאטרון מיידים. גם על פי שמו הפרטי הירש/הירשל, שנת הלידה (1913, שנה לפני סבא זאב).
אין לי מושג מי היא דורה, מי היא אחותה ליזה ומיהם ילדי אחותה פולצ’קה ואדיק.
אין לי מושג מי המחברת או האנשים שעליהם היא מדברת, אבל נראה לי שזו אותה דוברת כמו במכתב השני שמזכיר את “צ’רליק”. היא מתכננת לבקר במיורי, מן הסתם אזור הנופש בש...
מי היא השולחת? אחות של הנמענת לייקה? ו מי הם ילדיה פולצ’קה ואדיק? נראה שהיא נשארה בברית המועצות, והם עלו ארצה. ואיך הגיע המכתב אל הארכיון?
אין לי מושג מי היא דורה, מי היא אחותה ליזה ומיהם ילדי אחותה פולצ’קה ואדיק.
אין לי מושג מי המחברת או האנשים שעליהם היא מדברת, אבל נראה לי שזו אותה דוברת כמו במכתב השני שמזכיר את “צ’רליק”. היא מתכננת לבקר במיורי, מן הסתם אזור הנופש בש...
מי היא השולחת? אחות של הנמענת לייקה? ו מי הם ילדיה פולצ’קה ואדיק? נראה שהיא נשארה בברית המועצות, והם עלו ארצה. ואיך הגיע המכתב אל הארכיון?
אין לי מושג מי היא דורה, מי היא אחותה ליזה ומיהם ילדי אחותה פולצ’קה ואדיק.
אין לי מושג מי המחברת או האנשים שעליהם היא מדברת, אבל נראה לי שזו אותה דוברת כמו במכתב השני שמזכיר את “צ’רליק”. היא מתכננת לבקר במיורי, מן הסתם אזור הנופש בש...
מי היא השולחת? אחות של הנמענת לייקה? ו מי הם ילדיה פולצ’קה ואדיק? נראה שהיא נשארה בברית המועצות, והם עלו ארצה. ואיך הגיע המכתב אל הארכיון?
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
תאריך לא ידוע. משוער ע”פ כיתה א’ של דורית. השולחת לא מזוהה.
על פי עדותו, סבא זאב לא היה אחד הנעלבים, אלא להפך - הוא היה אחד המעליבים. נראה שבמכתב קודם הוא ביטא את חוסר שביעות רצונו מהקצב שבו חבריו שלחו לו עיתונים מווי...
אני לא מכיר את סימה שוסטר, אחיה וויטיה שגויס לצבא ואימם שכותבת כאן לסבא זאב. מוזכר כאן מיודענו קריזובסקי, שבעצמו מספר על משפחת שוסטר. התאריך לא ברור, אבל המל...
משתמע שנחום קריזובסקי לא היה עסוק במיוחד בקיץ 1939. במקום להתאמן בחתירה בנהר הוויליה, הוא התאמן בבריחה מגוי אנטישימי. למרות המצב הרעוע באירופה הוא סונט בסבא ...
צילה טרוצקי מספרת כאן לסבא זאב חוויות ורכילות מווילנה, ב-1939-08-09, שבועיים לפני פרוץ המלחמה. לא להאמין שבימים שנחום מספר בהם על מסכות גז וגיוס, כאן מתואר ק...
עדיין אינני יודע מיהו משה, שכותב כאן יום אחד לפני פרוץ מלחמת העולם.
אינני מכיר את האיש ואת פועלו. הוא לא מנדב המון מידע בעצמו. איפה הוא נמצא? ב”בית מרגוע” שבו האתגר הוא לעלות במשקל?
מן הכתוב כאן מתברר שוויצקה הוא חבר לכיתה של סבא זאב. כמה חבל שהוא לא פירט כאן על חייו בברית המועצות וכיצד הוא עבר את המלחמה? מעניין מה הוא ביקש מזאב, כנראה ל...
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
סבא זאב נפטר עם חוב על חשבון אגרת הטלוויזיה. הוא סירב לשלם ואמר: נראה אותם באים לבית-אבות ומחרימים לי את המקלט.
תמורת לירה ארץ-ישראלית אחת, התירו רשויות המנדט להחזיק במקלט רדיו במשך שנה.
אונדזער אומשולדיקער בלוט
שנת המשלוח, 1947, לא כתובה במפורש, אבל סוניה מזכירה שכבר 36 חודשים (מאז השחרור) שהיא לא קיבלה מכתב מאחותה רוזה שבאפריקה. היא מקדישה כאן פסקה שלמה על מה שהיא ...
כנראה מרזה, הדודה מאפריקה, לא ברור באיזה יום בחודש ינואר. היא מתיחסת לכך שחנה נשארה בגרמניה בזמן שסוניה ומרים יצאו לאיטליה.
תאריך משוער לפיכך שמלחמת הקוממיות נרמזת, דורית לא מוזכרת ואסיה משחקת בקקי. שמעון ביג עבד בחברת החשמל בחיפה, ומשם כנראה הגיע הנייר למכתב, כאמור: “אף פעם אל תג...
שמעון ביג (גיסו של סבא זאב) מבשר לזאב ורבקה שבתל-אביב על הולדת בתו אסיה בחיפה.
סוניה ובתה מרים חצו את אירופה, שהו במחנות עקורים ונעו לדרום איטליה.
אין לי מושג מי היא דורה, מי היא אחותה ליזה ומיהם ילדי אחותה פולצ’קה ואדיק.
מי היא השולחת? אחות של הנמענת לייקה? ו מי הם ילדיה פולצ’קה ואדיק? נראה שהיא נשארה בברית המועצות, והם עלו ארצה. ואיך הגיע המכתב אל הארכיון?
אין לי מושג מי היא דורה, מי היא אחותה ליזה ומיהם ילדי אחותה פולצ’קה ואדיק.
אין לי מושג מי המחברת או האנשים שעליהם היא מדברת, אבל נראה לי שזו אותה דוברת כמו במכתב השני שמזכיר את “צ’רליק”. היא מתכננת לבקר במיורי, מן הסתם אזור הנופש בש...
התאריך לא ידוע, ייתכן שספטמבר 1971. נשלח מקיבוץ סאסא, בדיוק כמו ה”שנה טובה” מ-1972
התאריך לא ידוע, ייתכן שספטמבר 1971. נשלח מקיבוץ סאסא, בדיוק כמו ה”שנה טובה” מ-1972
התאריך משוער לפי סיום קורס באמצע אפריל, וכיתה א’ שלי. ייתכן שהמכתב בכלל נשלח במעטפה מ-1984-07-12 אבל מוזר להתייחס ביולי בלשון עתיד לחודש אפריל.
יוסי גורפיין היה בנם של מוניה ורחל גורפיין. משתמע שהוא קיבל חבילה מסבא וסבתא כאשר שירת במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים.
ג’ניה ביקרה בווילנה לפני חג שבועות, לפני שאביה נפטר ב-1938-02-17, ואחרי שאחיה זאב השתחרר מהכלא. מכאן התאריך המשוער באביב 1937 - כי את התאריך על הדף אני לא מצ...
אבא של סבא זאב מת ממחלת ראות בה לקה עקב עבודתו במפעל ליצור צבעים. מודעת האבל נתנה לי עדות לגבי כתובתו של זאב. הבניין המשותף, עם החצר הפנימית והשער לרחוב מתאי...
כך נראית המצבה היום
משתמע שנחום קריזובסקי לא היה עסוק במיוחד בקיץ 1939. במקום להתאמן בחתירה בנהר הוויליה, הוא התאמן בבריחה מגוי אנטישימי. למרות המצב הרעוע באירופה הוא סונט בסבא ...
הכותב הוא שלמה שמידט, חבר של זאב ורבקה מווילנה. הוא גדל עם סבא זאב באותה חצר ברחוב שופן 3. ייתכן שהעבודה שהוא ניסה להשיג בצריפים בעזה הייתה עבור הצבא הבריטי....
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
אברם מראדין שמוזכר כאן היה אח של וולף פופקו. את’לה היא כנראה בתו.
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
גלויה מעניינת שקיבלה סבתא רבקה מוולף אביה.
על איזה מאסר מרים כותבת? ואיך קרה שהיא חותמת כמרים אייזנברג במקום אייזנפלד?
לפי כרטיסיה בארכיון ארולסן, מרים עזבה את לייפהים ב-1946-10-30 לעבר מילאנו ומשם להכשרה ב-Soriano.
ניחשתי שהכותבת היא סוניה, אבל ההתייחסות לדוור, לחלון ולאימא-שתהיה-בריאה מפריך את הניחוש ייתכן שהכותב הוא וולף, אבא של רבקה - עליי להשוות כתבי יד. ובוודאי שהש...
אין לי מושג מי המחברת או האנשים שעליהם היא מדברת, אבל נראה לי שזו אותה דוברת כמו במכתב השני שמזכיר את “צ’רליק”. היא מתכננת לבקר במיורי, מן הסתם אזור הנופש בש...
עזרה בתמלול תתקבל בשמחה. לאן כותב הגלויה מתכוון לחזור ביום המחרת?
שיינה, שהיתה חברה ומטפלת של ישראל, ובעלה מנחם נסעו לטיול באיטליה (ולפי הגלויה, גם ליוון)
כיוון שברכת השנה-טובה מופנית רק לזאב, אני מנחש שהיא נשלחה אחרי מות רבקה
היתה בהחלט סיבה לדאגה: בפברואר 1986 סבתא רבקה היתה כבר חולה מאוד.
סבתא רבקה נפטרה ב-1986-06-10. כחודשיים לאחר מכן נשלחה איגרת התנחומים מבני הזוג גורפיין. חותמת הדואר על המעטפה מקדימה ביומיים את התאריך על המכתב.
אין לי מושג מי זה מוטקה או מאיפה הוא כותב. אולי מרוסיה?